כל פט"ח ערש"י ובכורות ה': ועיון יעקב דאילה"ק אמאי לא נילף מחמור חמור משבת כב"ק נ"ד. י"ל שהרי אי' בע"ב בהמה טהורה אינה בכלל כדכ' בקרא, מוכח דלא יליף משבת, ואפשר מש"ה פרש"י בחומש לפי שנמשלו מצרים לחמורים, שהרי הם בני חם שהם עבדים שדומין לחמור, ומדכ' תורה חמור ש"מ דוקא וגזה"כ הוא, ועוד שסייעו לישראל להכי חל עליהם הקדושה, ועל הא דתשעים חמורים לוביים כתוב במגלה עמוקות טעם, שרכוש גדול הי' כנגד משה שהיה צדיק להכי היו צ' חמורים ע"ש, ואפ"ל לפ"ז דהרכו"ג היה של"י אותו הצדיק כו' (י"א ב') לכן לזכר זאת צ' חמורים, ובמד' דלכך נשתעבדו רד"ו לפי שיצחק נטל צ' לשמו ומחק משמו ש', ומה שנחסר משמו רד"ו נשתעבדו ישראל, ורש"י בחומש כ' הרבה חמורים ולא תשעים, וי"ל מה"ט אמר משה לא חמור א' מהם נשאתי (במדבר ט"ז ט"ו) כוונתו על אלו חמורים שעליהם נשאו ביזת מצרים, והוא לא נטל כלום שעסק בעצמות יוסף, ובס' כנ"י כ' ולא בשאר בהמה טמאה י"ל דרק בשר חמור משקלו כבשר אדם כד' (יחזקאל כ"ג כ') בשר חמורים בשרם, וכרש"י בערכין די"ט., ועי' מהרש"א בכורות ה'. בחדא"ג:
רש"י הוא הפסיד ממונו של כהן, הר"מ פי"ב ה"א מבכורים מונה מצוה עריפה בכלל תרי"ג וראב"ד השיג שאין זה מצוה אדרבה עבירה הוא ומזיק ממון כהן, והפדיון להתירו בהנאה ע"כ זכות הוא לבעלים, ועמנ"ח מ' כ"ג, ואבני נזר יו"ד ח"ב שצ"ו: