מה תצעק אלי, ערש"י רמב"ן ומהרש"א סוטה ל"ז.' ובס' דברי גאונים, ובב"ר פרשה כ"ח עאהה"ד צעקו וה' שומע (תהל' ל"ד י"ח), וכ' בס' רב שלום עפמ"ש בתענית כ"ו: שמואל גזר תעניתא וירדו גשמים קודם תפלה כסבורין דשבח הוא, א"ל משל לעבד שמבקש מרבו אמר למשרתיו תנו לו ואל אשמע קולו, הרי לפעמים ה' עושה רצון המבקש שאין רצונו לשמוע בקולו, ולצדיק יתן בקשתו כשמתפלל, וגם כאן י"ל שלא רצה ה' לשמוע קולם, בא המד' שז"א, ורק צעקו וה' שומע, וכוונת ה' הי' שלא להשהותם בצרה רק תיכף הושיעם, ובס' ד"ח פי' בזה בשמ"ע שמע קולנו כו', דלכאו' למה תפלה על שמיעת קול דעיקר רק על קבלת משאלתו, ולהנ"ל ניחא דמתפללים שלא נהי' בבחי' תנו לו ואל אשמע קולו, ובפי' אזולאי על ס"ח תתשנ"ח כ' דבישעי' (ס"ה כ"ד), והי' טרם יקראו ואני אענה דמשמע דמעליותא הוא, ותיכף אמר עוד הם מדברים ואני אשמע, דמשמע דיענם כשיתפללו, ותי' ע"פ ס"ח דטרם יקראו קאי על המלאך מזלו של אדם מתפלל עליו קודם שיתפלל אדם, ואח"כ כשמתפלל אדם שומעין לו בעבור המזל שהתפלל עלי', וע' אהבת איתן על ע"י תענית, גם י"ל ע"פ חז"ל ורש"י פי"ז שהשר של ים קטרג הללו עע"ז כו' והיינו שבט דן שהי' פסל מיכה עמהם, ולכאו"ק הא אזלי' בת"ר ורוב שבטים לא הי' עע"ז. אך י"ל דהוי קבוע וכמחצה ע"מ דמי, ורק אי ניידי אזלי' בת"ר, וז"ש דבר אל בנ"י ויסעו, והוי ניידי ואזלי' ב"ר, - ובתיב"ע קבלת צלותך וק' דמשמע מה תצעק אלי לא הי' שאלה רק להיפך תשובה, וע"ס נתינה לגר, ושמעתי דהנגינה מרכא טפחא אתנחתא, והפשט מה תצעק אלי הא צעקתך נשמעה: