ויבא ערש"י ובפ' ויחי (מ"ח ט'):
ולא ערש"י ושפ"ח ובמקו"ב במבוא דקל"ח: מביא ג"כ פדר"א פמ"ב ולא קרב זה אל זה כמו ולא קרא זא"ז דלא אמרו המלאכים שירה, ושירת המלאכים הלשון וקרא זא"ז בישעי' (ו' ג'), וע"ע בזרע ברוך פ"ב דברכות, ובמגילה י':, וסנהד' ל"ט: בקשו מלה"ש לומר שירה א"ל מע"י טובעים בים, ומפו' הק' דהא משה ובנ"י אמרו שירה, וגם כ' באבוד רשעים רנה (משלי י"א י'), ובס' ישיעות מלכו כ' כמו בחולה שעושין נתוח אף שבטוחים שיתרפא מ"מ בשעת נתוח אין מקום לשמחה, כן בנתוח ובערת הרע מקרבך, אף שמביא רפואה לעולם מ"מ בשעת נתוח אין לזמר, וזה מע"י כו' אבל אח"כ אמרו שירה, ובשם ר"ר שמעלקא ז"ל ראיתי דבסנהד' צ"ה: בסנחרב כ' ויך ה' במחנה אשור, דלקול שירת המלאכים יצאו נשמתם, וז"ש דרצו לומר שירה כדי שעי"ז יצאו נשמת מצרים, א"ל מע"י כו' ר"ל מצרים טבעו בים את בנ"י, וצריך לשלם להם מדה כנגד מדה שגם הם יטבעו בים ולא שיצאו נשמתם ע"י שירה, עי"ל בשעה שטבעו ועדיין לא מתו אלו חזרו בתשובה היו נצולים ול"ש שירה, אבל לאחר מיתה שייך שירה, ועשו"ת חות יאיר רכ"ה: וע"ע מהרש"א ברכות ט': שהק' אהא דדוד ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה, מהא דלעיל מע"י כו', וע' ערכין י':, ובאמת הוא קו' זה"ק נח ס"א:, וחיי שרה קכ"א:, ותי' דלאחר שנתמלא סאתם, באבוד רשעים רנה, וע' שפת אמת ברכות ד"י, ובטו"ז או"ח ת"צ סק"ג, וח"י סק"ט:
ובב"י או"ח ת"פ בשם מד' אין גומרין הלל בחוה"מ וב' ימים אחרונים ש"פ דנטבעו מצרים וכ' בנפול אובך אל תשמח, וכדי שלא יהי' זלזול יו"ט גם בחוה"מ אין גומרין, וכ"כ בס' המנהגים, וע' ערכין שם טעם לזה ובכל בו סי' נ"ב, וזהר תצוה קס"ב: ג"כ חילוק בין פסח לסוכות: