בתוך. עא"ע אפי' חצי פרסה נקרא תוך הים, וכ"ה בפס"ז, ועתו"ס ערכין ט"ו. ד"ה כשם, והגהות רש"ש ויעב"ץ, ועמ"ש בפרד"י בראשית דף כ"ב. ובברכות נד. הרואה מעברות יברך דכ' ויבואו וגו', ובשאלתות וישלח אות כ"ו הביא מפכ"ט ובנ"י הלכו וגו' וכ' בס' העמק שאלה דבא ללמד שלא לברך רק במקום שנגמר הנס ופי' שהלכו בכולו עד שיצאו, ובתו"ת הביא מהרבה מקומות שיברך בתחלה:
חומה הגר"א אמר דכאן כ' חומה בוא"ו ובפכ"ט חמה בלי ו' דהי' ב' כתות, א' מאמינים שהלכו תיכף לים דנחשון קפץ תחלה, ולכן הי' לנשיאות ראשון ואח"ז כל שבט יהודה, וא"ש דבבנ"י שהלכו בתוך הים באמונה ואח"כ היו ביבשה שפיר המים להם חומה, אבל כת ב' דלא הי' מאמינים עד שראו היבשה ולכן כ' הלכו ביבשה בתוך הים, הי' המים להם חמה, וכמד' דמקטריגים מלאו חימה מה נשתנו כו' ובפט"ז הבאתי מד' הים ראה וינס ברייתא דר"י ראה, ובס' ייטב לב דברים כ' דאי' במד' כשהעמיד יהושע החמה א"ל אני קשיש ממך, א"ל יהושע הרי נשתעבדת עוד לזקיני יוסף דכ' והנה השמש וירח כו', וגם הים טען למשה אני קשיש ממך, וז"ש מה ראה הים שנס, ראה ארונו של יוסף שנשתעבד לו ולזרעו, וכ"ת מנ"ל שנשתעבד לו, ואמר ברייתא דר' ישמעאל ראה שדרש ק"ו והוא מי"ג מדות שהתורה נדרשת, וק"ו מה ירח וכוכבים שבשמים נשתעבדו לו מכ"ש התחתונים, עי"ל עפמ"ד שטענת שר של ים הי' שעדיין לא נשלמו ת' והתי' שה' אמר לאברהם כי גר יהי' זרעך, והשיעבוד חצי על ישמעאל וחצי על יצחק. אך הא קיי"ל ולד שפחה ונכרית אינו בנו (קידושין ס"ח:), וא"כ ישמעאל אינו בנו, וי"ל דאברהם שחרר להגר ול"ה בן שפחה, אך הא המשחרר עבדו עובר בעשה (גיטין ל"ח:), ובטח לא שחרר, ובסוטה ג'. פלוג' ר"י ור"ע, דר"י סובר לעולם בהם תעבודו רשות, וא"ש המד' מה ראה, ר"ל הלא יצאו קודם הזמן, ואי"ל שחציו חל על ישמעאל דהי' בן שפחה ובטח לא שחררה, ומסיים ברייתא דר"י ראה דרק רשות והי' יכול לשחררה, וחל חצי שיעבוד על ישמעאל ונשלם הזמן, וע' בירחון אהל מועד שנה ב' סי' קמ"ה, והגאבד"ק לאפי נ"י כתב לי להמד' עוזא טען הללו עע"ז כו' וה' מסר לאיוב בידו עד שעסק בו ישראל עולין ויורדין ע"ש. וק' למ"ד בב"ב ט"ו. איוב לא הי' ולא נברא, וצ"ל דעשו תשובה על ע"ז וק' איך הי' יכולין להקריב אז חטאת (כעין שגגת ע"ז לחז"ל שהיו בשוגג) וצ"ל כמ"ש בשבת י"ב: ר"י קרא והטה ואמר כשיבנה בהמ"ק אבוא חטאת שמנה, וה"נ חשבו ישראל להקריב קרבן לעתיד כשיהי' משכן, וביבמות ו': תוד"ה או, הקשו מכאן על תדב"י, וא"כ שפיר עביד ר"י מדפריך מזה על ברייתא דילי', וזה מה ראה ברייתא דר"י ראה דפריך עלה מר"י שקרא והטה ואמר כשיבנה כו' וא"כ ה"נ מועיל, וע"ע בקו"ד חוב' ו' סי' כ"ה: