וירא ערמב"ן ע"פ ה' בעצמו, ועשו"ת כתב סופר או"ח נ"ג, ופרד"י וישלח ר"מ. וישועות יעקב או"ח נ"ו סק"ב:
הגדולה ע' ברכות נ"ח. והגבורה זה יציאת מצרים שנ' היד הגדולה, ומכאן פלא על הנובי"ת או"ח כ', שכ' דגדולה וגבורה הם ב' ענינים ע"ש, ובתו"ס תענית ב'. ד"ה וכתיב וצע"ג: ובס' לב אריה כ' עעמ"ש בסוטה י"ב: ותשלח אמתה (שמות ב' ה,) ידה ממש, דנעשית גדולה כמה אמות, וז"ש וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים, ר"ל שעשה ידה דבת פרעה גדולה כדי להציל משה ממים אז ויאמינו כו' ובתהלים (קט"ו ה') פה להם ולא ידברו וכו' והק' בתולדות אדם ח"ב פ"א דהול"ל בקיצור ולא ידבר ולא יראו כו', וי"ל דהר"מ פ"א ה"ח מיסוה"ת, אין הקב"ה גוף וגוי', ומ"ש בתורה ידו הגדולה וכדומה דברה תורה כלשון בנ"א, וזה שביזה דוד פה להם זה חסרון א' שלהם פה באמת, וחסרון ב' ולא ידברו אף שיש להם פה וכו', ומה שבכולם כ' תיבת להם ובידיהם ורגליהם לא כ' להם, יש לרמז מ"ש בע"ז מ"א. דמוציא שברי עכו"ם מותרין, ומצא תבנית יד או רגל אסורין שכיוצא בהן נעבד, וז"ש בכולם להם, אינו ע"ז עד שיהי' נטפלים לגוף ע"ז אבל ביד ורגל אף בפ"ע ע"ז:
ויאמינו בה' ובמשה עבדו, ובמד' אם במשה האמינו בה' לא כ"ש ומה ת"ל ובמשה אלא המאמן ברועה כמאמן בה', ותמוה דהול"ל ומה ת"ל בה', ור"ר העשיל ז"ל אמר ע"פ תוס' קידושין מ"א. השתא בשליחו מקדש בו מבעי', דל"ש לא זו אף זו רק בב' בבות ולא בב' תיבות, וז"ש אם במשה כו' וא"ת לזא"ז והפשט לא זו שהאמינו בה' אלא אף זו שהאמינו במשה, א"כ ק' למה אמר ובמשה ר"ל בשני תיבות ל"ש כן - ובכלל של תוס' ע' באר שבע הוריות ב'., ובס' פרפראות לחכמה כ' דאי לאו הוי כ' בה' לא הי' צ"ל ובמשה בוי"ו רק במשה, וז"ש מה ת"ל ובמשה דרך כבוד של מעלה לא רצה לפרש ל"ל בה', וטומנו ברמז, והנה עו"ק מה ראו עתה במשה יותר מכל הנסים עד עתה, ורק למ"ש בוירא (י"ט י"ז) אל תביט אחריך שאינו כדאי להנצל רק בזכות אברהם, ובנ"י שהיו עע"ז, ורק ע"י זכות אבות ניצולו, כמחז"ל ב"ר פצ"ב עה"פ תהל' (ע"ט י"ב) נגד אבותם עשה פלא, א"כ איך ראו במפלתן של רשעים כיון שלא ניצולו בזכותם, לכן האמינו בזכות משה וכמ"ש בוקע ים לפני משה, כלו' בזכות משה וענו ואמרו זה אלי, וע' פני"פ, ופתיחה להמקנה אות ט"ז, בהקדמת נחלת יעקב מאא"ז, מליסא ז"ל, בכת"א, אור חדש עקב, וריח דודאים דל"א באריכות: