בפרעה רש"י הוא התחיל בעבירה תחלה, וכן ברש"י בא (י"ב י"ב), ובדברי דוד מהט"ז הק' מר"ה ח': מלך וציבור מלך נכנס תחלה מקמי דליפוש חרון אף, ולמה לא פרש"י ג"כ כאן דמשו"ה ממנו התחילה פרעניות מפני שהוא מלך, ותי' דהתם קאי על מלך ישראל דוקא ע"ש, וק' דברי' מע"ז ב': ונכנס מלכות רומי תחלה משום מלך וציבור מלך נכנס תחלה, הרי דגם במלכי אוה"ע כן, ובני הרה"ח ר' דוד נ"י הראה בפני"פ מטות (ל"א ח'), דאף דמלך נכנס תחלה זה לדין אבל לעונש המלך אחרון, כמ"ש בתהלים (קמ"ט ג') לעשות נקמה בגוים, והדר תוכחות בלאומים, וכן שם (ע"ט ו') שפוך חמתך על הגוים ואח"כ על הממלכות ע"ש, וגם כאן כ' גבי עונש לכן פרש"י טעם אחר - ובברכות ס"א., ותענית ט"ו: אי' בקללה מתחילין בקטן, בתחלה נתקלל נחש, אחר כך חוה ואח"כ אדם, וקשה מה הראי' הא י"ל דמשו"ה נתקלל נחש תחלה שהתחיל בעבירה הסתה ואח"כ חוה ואדם, ואולי יש ליישב דבעבירה אחת מי שהתחיל ממנו נפרעין תחלה, אבל נחש היה לו עבירה אחרת היינו הסתה לחוה, וחוה הסיתה לאדם, ואדם רק אכילה, ואח"כ מצאתי בס' אמרי כהן פ' וארא דל"ח: שהעיר גם כן בזה ע"ש, ועי' תורה תמימה נח (ז' כ"ג), שמות (א' ט'), ובא (יב י"ב) מ"ש בזה: