1
עם זו גאלת. בבעה"ט מסורה עם זו קנית (בפט"ז), עם זו יצרתי לי (ישעי' מ"ג כ"א), ובנח"ק הק' הא שבוי' אסורה לכהן ואיך הי' דמיון חתן וכלה בהר סיני, ותי' דקיי"ל כהן שפדה שבוי' מותר לישאנה דחזקה לא שדי אינש זוזי בכדי, והק' דזנות הכא ע"ז ובודאי עבדו, ותי' דאנוסה אסורה לכהן הטעם דילמא בסוף נתרצית ובישראל מותרת כל שתחלתה באונס דיצר אלבשה וככתובות נ"א: אבל אשת כהן הוא פגם, והכא הוי באונס מתחלה עד סוף, וז"ש עם זו גאלת ומטעם זה עם זו קנית, ובפרד"י חיי שרה קנ"ד: הבאתי שכ"כ בדבש לפי מער' ש' והוא דבר חדש דבידוע שהי' גם סוף באונס אף בכהן שרי. וק' מכתו' ט'. בפ"פ וש"ד בש"ס וג"כ נפסק כן באה"ע ו' סעי' יו"ד באין חולק וצ"ע: