וברוח אפיך עפרד"י בראשית ל"ד. מ"ש מתולדות אדם פ"ב בח"ב דכאן כ' אפיך ביו"ד, ובבראשית (ג' י"ט) בזיעת אפיך תאכל לחם, קשה מזונותי' ש"א כקי"ס זה מלא בזיעת אפים וזה ברוח אפים. והוא מפסחים קי"ח. והחי' הרי"מ ז"ל אמר כמו בים דבנ"י היו בצרה מכל הצדדים והישועה בא באופן שלא עלתה על דעתם כן פרנסה בא ממקום שלא ידע מקודם. והה"צ מגאסטאנין ז"ל אמר קשה מזונותי' "של אדם" אם יצטרך לבוא לידי אדם אחר אז מר לו. וכן מצאתי במהרש"א ב"ב קט"ז. על קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מנ' מכות, דקדק בתוך ביתו דהיינו אף שיש לו מזונות אצל אחרים כיון דתלוי באחרים מכתו גדולה עש"ה:
נד וכן ביהושע (ג' י"ג) נד אחד, עי' בס' איל המלואים וקא"ק בזה, והובא מעשה בחוקר גדול שהיה על שמחה ושתה הרבה, והתפאר שיכול לשתות כל הים הגדול וצחקו כולם, ונתן טבעת עם אבן טוב' לערבון שאם ביום פלוני לא יקיים דברו יחלט להם הטבעת, ויהי כשוך חמת היין ממנו ויבהל על שטותו, אעפ"כ אמר שימלא דבריו ובא ביום המוגבל, ונאספו לראות מה יעשה המשוגע, אז פתח בחכמה פיו: אני אמרתי שאשתה הים הגדול אבל לא שאר נהרות, וידעתם כי כל הנחלים הולכים אל הים (קהלת א' ז'), ועתה אם תסתמו ותסגרו בעד הנחלים שלא ילכו לים הגדול, ולא יתערבו בים הגדול אקיים דברי ואשתה כל מי ים הגדול, ויתפלאו על חכמתו והחזירו לו טבעתו ועוד נתנו מתנות - ובמד' וישם את הים לחרבה ויבקעו המים ולא אמר ויבקע הים, מלמד שכל מים שבעולם נבקעו שלא יזלו לי"ס (וע' י"ד כ"א, ורש"י וכל"י) וז"ש וברוח אפיך נערמו מים של ים סוף גם נצבו כמו נד נוזלים, כל הנחלים אל הים עמדו כחומה, וכן הי' בירדן: