גד ערש"י וביומא ע"ה: הגיד לישראל כו', ובתוספות יה"כ שם הק' איך ספק בן ז' הנוגע לסקילה אם הכה אביו היו פוסקים ע"י עומר שנמצא בבית זה, ואפי' על נביא אין סומכים ער"מ בפ"ט מיסוה"ת, וכן ק' בשבת ל"ד, טיהר רשב"י ע"י תורמסין ספק תרומה והוא בירו' שביעית פ"ט, ומ"ר וישלח גבי ויחן את פני העיר, ואפ"ל שעיקר שסמך רשב"י על ההלכות שהי' לו באותו ספק, אלא שכהנים היו מחמירין, ועתוס' חולין מ"ד. ד"ה ור"י דהיכי דבת קול מסייע להלכה פסקינן כן, ולהכי סמך רשב"י, וה"נ מכח הוכחות להלכות פסק מ"ר, והיו מפקפקין בדבר עשה להם סימן ואות של עומר, וכ"כ בתו"מ, וע' שה"ג מער' גדולים י' אות רכ"ד בזה ובס' קטרת סמים:
ועי' תיב"ע שופטים (כ"א ח') דמורנין נפקין מהרוג והראו מקום הרוצח, ונר' מזה דעגלה ערופה בא לברר באיזה מקום נמצא הרוצח, וגם כן קשה איך ידונו ב"ד ע"פ מורנין, ובחמד"י בקונ' הכנסת כיפה דפ"ה, כ' ע"פ מהרש"א ב"ק מ"ו. דנהי דקיי"ל דלא אזלינן בתר אומדנא מ"מ במודה לדברי אומדנא חייב אף בקנס, ול"ה מודה בקנס, וכן י"ל במודה לאומדנא חייב עכ"פ שמכניסין לכיפה, וזה כוונת תיב"ע דע"י התולעים בטח יודה הרוצח וב"ד ידונו אותו להכנסת כיפה ע"ש, וגם י"ל דעי"כ יצא קול ויבואו עדים, וע' פע"ר דהתולעים ממיתין אותו ולא הב"ד, ועכל"ח שופטים אות י"ב, ובשו"ח בית יצחק יו"ד קל"ג אות ה', וגם י"ל לפמ"ש בירושלמי פ"ו ה"ג מסנהדרין ובר"מ פ"ג ממלכים, דמלך יש לו רשות להרוג אפילו על ידי ע"א, ועי' חמד"י: ומשה היה לו דין מלך והיה יכול להרוג ע"פ אומדנא כמו דהורג על פי ע"א, - וע"ס עטרת טוביה דצ"א: דענין לא בשמים הוא רק לאחר מ"ת, אבל מ' שנה שהי' במדבר, אז טרם חתימת התורה היה אפשר לברר גם על ידי בירור שמימי, וע"ש מענין לצרף להתיר עגונה על ידי חלום, ועשו"ת משיבת נפש ל"ה בזה, ומ"ש בתצוה (כ"ז כ"א) ובפרד"י בראשית מ"ד. נ"ד, וקכ"ו. ובמלואים והערות שם הרבה מזה ע"ש היטב:
וטעמו כצפיחית בדבש ערש"י בל' משנה, והוא בחלה פ"א מ"ד ופסחים ל"ז. ור"ר העשיל ז"ל הקשה דבגמ' אי' דדבש א' מס' ממן (ברכות נ"ז:), ומכאן משמע דמן טעמו כמו דבש, וי"ל דקיי"ל עד ס' יש בנותן טעם, ובאמת היה המן יותר מתוק מדבש, רק וטעמו ר"ל אם המן היה מעורב בדבר אחר והיה המן א' מס' שבו והי' בו רק נו"ט חלק א' מס' אפ"ה הוי טעמו כצפיחית בדבש כיון דמן היה ס' פעמים מתוק מדבש, ובשפ"צ הביאו בשם ר"ר יהונתן ז"ל, - ומענין ס' עי' ב"מ פ"ד: ס' משיכלי דמא, ס' מיני לפדא, ס' ספינאי, ס' עבדי, ס' ארנקי, ובפסוק שמיני בסופו להבדיל בין הטמא וטהור מתחיל בל' ומסיים בל' להורות על דין ס':