והכינו בביצה ב': אסור להכין מיו"ט לחבירו ולשבת, ובפסחים מ"ה: בתד"ה רבה הק' אי אמרי' הואיל ואיקלע אורחים חזי לי' איך משכחת הכנה דאו', ותי' סמוך לשקה"ח, וברה"ז הביא לח"מ פ"א הי"ז מיו"ט דהואיל ל"א רק לפטרו ממלקות אבל איסור יש, וא"ש דאסור הכנה, ובפרד"י ת"א בפרי עץ הפרדס די"ב. הבאתי שעה"מ פ"ג ה"ט מיו"ט בשם מקראי קדש ג"כ כן דאף לרבה דאית לי' הואיל איסור דאו' יש, ובשאג"א סי' ס"ד כ' דאף באיסור דרבנן שייך הואיל דמדאו' מותר, וכ"כ הפנ"י ביצה י"ב. ולא כן דעת תשו' רע"א סי' ה' ודרו"ח מערכה ז', דסו"ס לא חזי לאורחים, וערש"י פסחים מ"ז: ד"ה כלאחר, ועתו"ס ביצה י"ב: ד"ה ה"נ שהק' במבשל גיד מה צורך יש ותי' כיון שהי' בדעתו לאכול, ועשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' כ' שה"ר מירושלמי סוף תרומות, ובשו"ת בנין יחזקאל בקונ' מי באר על פתיחה לפמ"ג ח"ב אות י"ז, והבאתי ג"כ לימודי ה' סי' ק"ג. ותשו' רמ"ע מפאנו כ"ה שאלה ח', ושו"ת חבלום בנעימים ח"ג מ', ומ"ש בפ' בא (י"ב כ"ט), ובהערות על פרד"י ח"א לדף י"א בפרי עץ הפרדס:
ובחידושי כתבתי אהא דכיצד מפרישין כו' ופליגי בהואיל, והק' בתד"ה הואיל לר"א יהי' חמץ הקדש עובר בב"י הואיל ומיתשל, ונלפענ"ד דבשו"ת ר' בצלאל אשכנזי ט"ו כ' דבהקדש צריך פתח, וכ"ה במח"א ה' צדקה סי' ה' בשם הר"מ פ"ז מערכין דרק בפתח הוי נדרו בטעות ולא ע"י חרטה, וכ"כ הר"ן נדרים כ"א:, והק' הא דנדרים נ"ט. דתרומה הוי דשיל"מ דבידו לאתשולי הא דילמא לא ימצא פתח, וחילק דרק בהקדש דאין נשאלין רק מדוחק דמצוה לקיים, צריך פתח שיהי' למפרע בטעות, אבל בתרומה שיתרום תרומה אחרת סגי אף בחרטה, ועשו"ת נפש חיה יו"ד ג', וא"ש קו' תו"ס דבהקדש ל"ש הואיל ומיתשל, דבתד"ה רבה כ' דהואיל דלא שכיח ל"א, ובהקדש דצריך פתח שמא ימצא פתח, אבל בחלה דסו"ס יתרום חלה אחרת ול"צ פתח שפיר אמרי' הואיל:
ובסגנון זה י"ל אף לשאר פו' דאף בהקדש ל"צ פתח וכתוס' ערכין כ"ג. מ"מ א"ש דתוס' כ, וז"ל היכי דאתא ליד גזבר ל"א הואיל ומיתשל, ויל"ד למה לא כ' דבאתא ליד גזבר ל"מ שאלה רק כ' ל"א הואיל, וע' בזה בנפש חיה בסוגי' דאגמ"ל, [חוץ לדברינו י"ל להנוב"ת יו"ד קנ"ד, דטעם דל"מ שאלה שאין מאמינין אותו שבלב שלם התחרט וא"י להוציא, וטעמו י"ל אף שטוען ברי מ"מ בו"ש לאו ברי עדיף, והנה לצאי"ש חייב כמ"ש בב"ק קי"ח. ומועיל תפיסה ושייך הואיל ואי תפס, ובקל יוכל לתפוס כמ"ש הר"מ וכ"מ בפכ"א ה"ד מעדות, וז"פ דל"א הואיל ומיתשל דהוצרך עוד להואיל ואי תפס וב' הואיל ל"א כמ"ש תוס' כאן ובגמ' דל"ח.] ומשום זה נ"ל ברור דאף אי יהי' מהני שאלה מ"מ הואיל ל"א, דבתשו' ר"ב אשכנזי שם הק' האיך מועיל שאלה בהקדש הא אמירה לגבוה כמסירה להדיוט ובאתא לי"ג ל"מ שאלה, ותי' אא"ז הש"ך חו"מ רנ"ה סק"ו דבאמירה נהי דהוי כמסירה מ"מ כיון שלא קנה רק מחמת אמירה אתא דיבור ומבטל דיבור, אבל באתא לי"ג דל אמירה לא יהי' כח הקדש קל מהדיוט ולא אתא דיבור ומבטל מעשה (וע' באמה"צ ב"ק ל"ו:), ועדיין צ"ב כיון דהוי כמסירה ל"ש לקרות דיבור, ונר' להסביר בשלמא באתא לי"ג, ע"י השאלה יהי' מפקינן מהקדש ולא יכול דיבור שאלה לפעול שיצא מרשות אחר אבל בלא אתא לי"ג ע"י שאלה הוא שוא"ת ושאלה יוכל לפעול: וענ"ב שם שהביא רוב פו' דאף באתא לי"ג מהני שאלה, ונ"ל אף להם דוקא בפתח ולא בחרטה לשעה"מ פ"ו הי"ח משבועות דרק נדר שהותר ע"י פתח עוקר מעיקרא ולא בחרטה כמ"ש הר"ן הנ"ל, וא"כ בשלמא בחרטה ל"מ שאלה דא"י הדיבור לפעול שיצא מרשות הקדש, אבל פתח דעוקר מעיקרא והי' הקדש בטעות מהני שאלה, וזה נלע"ד בכוונת תוס' דאף באתא לי"ג מהני שאלה ורק בפתח, אבל הואיל ומיתשל ל"א דצריך פתח והוי הואיל דלא שכיח:
עונלענ"ד וא"ש קו' תי"ט דהא ר' אליעזר מתלמידי ב"ש וס"ל אין שאלה להקדש בנזיר ל': ול"ש הואיל ומיתשל, ור"א ס"ל בפירוש אין שאלה להקדש דחל ע"פ טעות בערכין כ"ג., ונ"ל דטעם א"ש להקדש דחל ע"פ טעות, ולפמ"ש דרק ע"י פתח הוי טעות א"כ י"ל דרק ע"י פתח אין שאלה, אבל ע"י חרטה דאינו טעות ואפ"ה מהני (והיתר נדרים פורחים באויר חגיגה י'.) י"ל דמודי ב"ש דיש שאלה, אכן לר"מ ור"ב דבהקדש צריך פתח שפיר ל"מ שאלה, אבל בתרומה וחלה דכ' במח"א דמודי דסגי בחרטה י"ל דמהני שאלה ואף לר"א ושייך הואיל, וא"ש קו' תוס' דבהקדש ל"ש הואיל לר"א דצריך פתח, וזה רק לחדודי:
Loading...
Exodus 16:5
1
Loading...