Pardes Yosef, Exodus 16:8

בערב רש"י ששאלו שלא כהוגן, והוא מיומא ע"ה: ד"א שיאכל בשר בלילה, ורי"ף בע"י. הק' איך נלמד מדבר שלא כהוגן, ובס' תאוה לעינים תי' דילפי' דאכילת בשר רק בלילה דאי ביום היאך קאמר דנותן בשר שלא כהוגן במה שנותן להם בערב, הא הוא כהוגן דנותן לעת ערב שיבשלו בלילה ויאכלו ביום, ובתוספות יה"כ דחה זה דכ' בין ערבים תאכלנו בשר דאכילה תהי' בשעת נתינתה, ולהקו' נר' דנתינה לבדה שלא כהוגן שנותן בשר בערב בזמן סעודת בשר ואין שהות לבשלה יפה, אבל מ"מ למדנו דזמן אכילת בשר בלילה דנתינה הי' שלא כהוגן אבל אכילה זמנו בלילה ולא ביום:
וברמב"ן כאן שהשליו ל"ה רק לגדולים וחסידים ולכן התלוננו, וגם ל"ה רק לימים ועתים רחוקים, ועשו"ת כתב סופר או"ח ל"ח, שגדולים שכל מעשיהם לש"ש ניתן תמיד שלו לתקן המאכל, ולהמון לא ניתן רק לשבתות ויו"ט שיש מצוה באכילת בשר, ויובן מ"ש (בהעלותך י"א ה') הדגה אשר נאכל במצרים חנם ופרש"י חנם בלא מצוות, דהתלוננו שאין להם בשר רק בימים שיש מצות באכילת בשר ובמצרים אכלו גם בחול. - והח"ס כ' דשליו ל"ה רק אותו ערב, אבל ממחרת שירד מן שהי' בו כל הטעמים א"כ גם שליו ובשר טעמו בו, והאספסף התרעמו בלתי אל המן "עינינו" דביומא ע"ד: שלא ראו בשר בעיניהם רק טעמו הטעם, וסומא אינו שבע פי' דתאותו וחשקו לא נתמלא אם אין רואה בעיניו, והביא עוד הא דסוטה י"ב. מפ"מ נתאוה משה לא"י וכי לאכול מפריה, ורק לקיים מצות התלוית בארץ, ובמאכלים פועלים לטבע בנ"א, והאוכל מאכל גס נעשה גס בטבע, וכן ברוחניות האוכל דברים קדושים גופו נזדכך, ופירות א"י ג"כ אדם נתקדש בהם, ומ"ר ל"ה צריך עוד לזה כמ"ש במד' דהי' ממחצה ולמעלה קודש, וזה שהק' וכי לאכול מפריו "הוא" צריך, ועל המן ג"כ אי' שם לחם שמה"ש אוכלים, וכמ"ש לא ניתנה תורה רק לאוכלי מן (תנחומא בשלח כ'), וז"פ וידעתם כי אני ה' להשיג אלקות:
וברמב"ן מסעי (ל"ג נ"ג), ואחרי (י"ח כ"ה), כ' דישיבת א"י מ"ע, ובפרד"י לך דע"ו: הארכתי בזה מאד, ובחי' מהרד"ס על ס' המצות במ"ע ששכח הר"מ מצוה ד' הק' על רמב"ן דהרי ר' שמלאי בעצמו דהוא מרא הא דתרי"ג מצות ניתן למשה, ס"ל דישיבת א"י אינה מצוה בפ"ע מדאמר אכניס לא"י כדי שיתקיימו כולם ע"י, ואי ישיבת א"י בלבד מצוה הול"ל בפשיטות דרצה לקיים מצות ישיבת א"י, ובחמד"י בקונ' נר מצוה אות נ' כ' די"ל דמקור דברי רמב"ן מקרא והתנחלתם, ושבט לוי דאין להם חלק בא"י (וער"מ מל"ת קס"ט וק"ע), אצלם אין ישיבת א"י מצוה, איברא דגוף הדבר דלוים ל"ה בכלל ישיבת א"י מלבד דנטלו ערי מגרש, והרי גם נשים לא נטלו חלק, ואי' בכתו' ק"י: דהכל מעלין לא"י אפי' נשים, וא"כ כ"ש לוים עש"ה, אך י"ל מלשון "אכניס אני כדי שיתקיימו כולם על ידי", נ' דאין כוונתו שיעשה הוא מצות רק שאם יכנס לא"י ויהי' מנהיגן יהי' כל מה שיקיימו ישראל על ידו, וראי' דאם ה' לא רצה שיכנס לא"י א"כ לא יקיים כלל מצוה דעל כל פסיעה יעבור על ציווי ה'. וא"ש קו' מהרש"א שם דלמה רצה לכניס להס"ד דלאכיל מפריה הא הוי ע"מ לקבל פרס, ורק לזכות הרבים מותר לק"פ, וא"ל ה' אם תרצה לכניס משום שכר שלך מעלה עליך כאלו "עשיתם" בל' רבים כאלו זכה אותם משה, ועל מה שאתה רוצה להגין עליהם בזה אף כשתמית ג"כ לא ירשיעו כי כל הדר בא"י כאלו קיים כה"ת כמ"ש בספרי, וא"י אינה מחזקת עוברי עבירה, ועוד דגדולים צדיקים במיתתן כמגילה ט"ו. וע' כל בו סי' קכ"ד, מד' תלפיות אות א"י, שערי ירושלים שער א' וחו"י ר"פ בראשית, וגם י"ל הא דאל תהי' כעבדים כו' רק במצוה שנתחייב בה כבר, אבל הכא שעדיין לא בא לא"י ששם חיובה והקב"ה לא רצה שיהי' חייב בהן, מצי לקיים משום שכר וכמ"ש בס' נפ"ח או"ח סי' ח', ובפרד"י לך דפ"ג., וארא דמה עש"ה, והטעם דבעשיתו מצוה הוא כמעיד להבורא המצות, ונוטל שכר להעיד עדותו בטלה, אבל מותר לקבל שכר לילך לראות כדי שיהי' עד, כמ"ש הב"י חו"מ כ"ח בשם רשב"א, ורמ"א ל"ד סעי' י"ח, ועמ"ש בפרד"י ויחי דשנ"א. בזה, ע"נ ואתחנן, וס' מצח אהרן ח"א דרוש ט' דבר יקר:
ובשו"ת בית יצחק אה"ע ה' נסתפק ג"כ אי נשים חייבות במ"ע ישיבת א"י, ומכתובות דהכל מעלין לא"י אפי' נשים י"ל דרק מדרבנן, אך ק' הא הוי מ"ע שאין הזמן גרמא, ועי' ביעיר אוזן אות ישיבת א"י, וחנוך מ' תר"ג כתב דזכירת עמלק אין לו זמן קבוע ומ"מ נשים פטורות, וזה גם כן חידש דהוי מצות עשה שאין הז"ג, גם מחומש נשים פטורות כתוס' קידושין כ"ד. ד"ה אלא, אף דהוי שאין הזמן גרמא וע"ש במנ"ח: