וידי משה כבדים ויקחו אבן כו' וק' דהפסק באמצע ויקחו אבן, ובס' תולדות אפרים ב' דגבהו של משה י' אמות כברכות נ"ד: ושמו"ר פ"א, ודאי ידיהם ל"ה מגיעות לידיו, והוצרכו לעמוד ולהגביה ידיהם עד בא השמש והוזקקו שישב משה תחלה, ואף אי נימא דכל הלוים כך ע' שבת צ"ב. וא"כ גם אהרן כן, מ"מ אף בשווים ייעף ויתייגע, ועוד חור שהי' מיהודה (תשא ל"א א') מא"ל, והוצרכו שישב משה, ועמ"ש בשמות (א' ו'), וברש"י ברכות נ"ד: כבדים כו' אא"כ תומכין בזרעותי' והק' שם בס' טל תורה למה לקחו אבן, ורק להנ"ל דמשה הי' גבוה י' אמות ל"ה באפשרן לתמוך בזרעותי' והא דלקחו אבן ולא דבר אחר, דנשתתף בצרת ציבור כרש"י:
תיב"ע מן בגלל כו' וע' מכילתא, ויבמות מ"ז: שהוי מצוה לא משהינן ושם רל"ט, ועשי"ת טוטו"ד מ"ק רט"ו, ולעיל (י"ג י"ט) ובפקודי (מ' ב') עש"ה:
וחור ערש"י בדהי"א (ב' ז') ורד"ק ש"א (ט' א'), ואי מותר לקרות שם בנו על שם אביו החי, ע' ירו' פ"ד ה"ג מפאה ושאר מקומות, וע' טיב גיטין שמות אנשים אות ש' סק"ד מרשב"ץ, וסדר הדורות ח"א ה' אלפים ל"א ובהלק"ט ח"א סי' ד' ובתולדות אוה"ח האריך בזה:
מזה אחד ע' שפת אמת יומא ל"ז דהא דאין ד"א להלוך לימין רבו אבל בעמידה לית לן בה וראי' מכאן שתמכו ידיו מזה אחד ומזה אחד, וגם כ' שם דאחד צריך לילך לשמאל, ולא רבים עש"ה. וע"ע ביומא נ"ג. כשהן נפטרין ל"ה מחזירין פניהן אלא מצדדין פניהן והולכין, וכ"כ ביו"ד רמ"ב סט"ז, ובב"ב צ"ט. ומצודדים פניהם כתלמיד הנפטר מרבו:
ויהי ידיו אמונה ק' דהול"ל ויהיו ערש"י ושפ"ח והר"י ביעזונסקי נ"י מראדום כתב לי דבהג' מיימוני פי"ד ה"ג מתפלה כ' דידו כ' בלא יו"ד שהגביה ידו הימנית קצת למעלה מהשמאלית, ומובא בב"י או"ח קכ"ח ד"ה וכ' הגמ', גם י"ל ע"פ רש"י איוב (י"ב ט"ז) על ויהי אנשים, וה"נ יתפרש ויהי הדבר כך שהיו ידיו אמונה: