ושים באזני יהושע וק' כיון שה' צוה למשה לכתוב בס"ת למה הוצרך לאמור ליהושע בע"פ, רק דאי' בב"ב כ"א. כששלח דוד יואב להכרית עמלק הרג יואב רק הזכרים ושאל אותו הלא כ' מחה אמחה את זכר עמלק, וא"ל רבו למדו זכר בקמ"ץ, הרי רואים שיש לטעות בזה דבס"ת ל"נ נקודות לכן צוהו למסור ליהושע בע"פ כי זכר כ' בצירי, כן אי' בשם הגר"א, וע' ברכת שמואל דברים, סערת אליהו, שו"ת עמודי אש סי' קכ"ב, ועמש"ל (ט"ז ח') בשם בי"צ דנשים פטורות ע"ש:
ובמכילתא משם, מגיד שבאותו יום נמשח יהושע, ובס' הדוה"ע הק' הרי לא נמשחו רק מלכים, ומלך ראשון הי' שאול, וצ"ל רק כינוי מליצי להנשיאות שנחזקה אז בידי יהושע, וכ"כ רש"י תצוה (כ"ט כ"ט) שיש משיחה ל' שררה, ועתי"ט פ"ז מ"ח דסוטה דיהושע הי' מלך, וע' בהגהות מנ"ח על רמב"ם פ"ג ממלכים שהק' דלא מצינו דיהושע הי' מלך, ועוד שלא נמשח וכ"כ במצוה תרי"ב, וע' חמד"י קונ' נר מצוה מצוה ט"ז דל"ה לו דין מלך, וע' ירחון אהל מועד חוב' א' סי' ג', וח"ב סי' מ"ה ונ"צ, ושנה ב' סי' ק"א מה שנדפס ממני בזה, וע"ע ס' יראים רפ"ט ור"צ, ורמב"ן ברכה (ל"ג ה') ובאמת בר"מ פ"א ה"ג ממלכים ופי"ח ה"ו מסנהד' כ' בפירוש דיהושע היה לו דין מלך, וערש"י יומא ע"ג: אין שואלין אלא למלך ביהושע איירי, ועי' פה"מ פ"ו מ"ב מסנהדרין הוראת שעה, לא כמ"ש בעצמו בסו"ה סנהדרין, ועי' רשב"ם ב"ב ע"ה. שיהושע היה נביא ומלך כמשה, ועזה"ק תרומה קנ"ד. דרק משה זכה לנבואה ומלכות, ובמד"ר נשא פי"ד דחשב בשופטים יהושע ולא במלכים ועמ"ש בזה ברשמי שאלה אות ב' ובהסכמות שם, ובאמבוהא דספרי פנחס אות ל"א:
מחה ע"ס עשרה למאה דרוש ט' דעיקר כעס על עמלק לפי המד' במדבר פכ"א גדול המחטיאו יותר מהרגו שהרגו הנפש, וכל האומות לחמו רק על הגוף ועמלק בא להחטיאם שיכפרו בהשגחה ואמר שהכל מקרה, וז"ש אשר קרך ע"ש, ובשאול כ' בש"א (ט"ו ט') ויחמול על צאן כו' למען זבוח לה' באתי, וצ"ב האם לא ידע שאול שה' לא חפץ בקרבנות כאלו, ורק למ"ש ביומא כ"ב: ששאול אמר בהמה מה חטאה, והחליט שטעם שנצטוה להרוג בהמות שהי' מכשפים ויכולים להחליף דמותם להתלבש בדמות בהמה וקטן ולכן צוה ה' להכרית הכל, ומדאגה פן לא יהרג אותם שדמות בהמה להם ובאמת הם אנשים, בדק אותם בגלגלי עיניהם אם הם כשל אדם, ואותם שלא נשתנו גלגלי עיניהם השאיר ולא הרג, דאיתא בס' חסידים תתשס"ו שכל הברואים שיתהפכו ע"י כישוף ממין אנושי למין בהמה ישתנו כל האברים לבד גלגל עין לא ישתנה, ואיתא בבכורות מ'. ונדה כ"ג., דאם גלגל עין בהמה דומה לשל אדם מקרי מום גבי מזבח, ולכן השיב שאול תשובה נוצחת לשמואל שלא יחוש פן יש בבהמות נפשות אנשי עמלק, כי אלו כן היה גלגל עיניהם כשל אדם ופסולין למזבח, ואנכי למזבח הבאתים ובדקתי אותם ומצאתי גלגלי עיניהם הם של בהמה ואין בהם איש, ועי' בזה קצת בס' שמשא דשמואל על מגלת אסתר: