והודעת בב"מ ל': זה בית חייהם פרש"י ללמוד אומנות, וערש"י קהלת (ט' ט') ראה והבן ללמוד אומנות וכו', ועפרד"י בראשית ל"ד. הרבה מזה ותרוה צמאונך, ובאדר"נ פי"א אין אדם מת אלא מתוך הבטלה וגדולה מלאכה שאף אדה"ר לא טעם עד שעשה מלאכה כו', ורמז שאין ראוי להנות מן העולם עד שעשה תועלת לישוב העולם, וכעין מ"ש בשבת ל"ג: ויחן את פני העיר מטבע תיקן וכו', וכ"ה בירו' שביעית פ"ט ה"א חייב לעשות חניה למקום שבאה לו טובה. וע' בירו' קידושין פ"א ה"ז ובחרת בחיים זה אומנות, וכתו' נ"ט: בטלה מביאה לידי שיעמום, וער"מ בפה"מ אבות פ"ד מ"ה שחשב גם ר"י בין החכמים שהתפרנסו מיגיעת כפו, וע' גיטין ס"ז: ומהרש"א, ובס' הדוה"ע העיר דר"י הי' ראש בפומבדיתא כמ"ש בסוף הוריות, ופרנס אסור במלאכה בקידושין ע'., וחו"מ ח' ס"ד, וי"ל דרש"י בגיטין כ' דעסק ברחיים רק לרפואה. וגם י"ל דזה הי' קודם שנעשה ראש דרק בזקנותו מלך כמ"ש בהוריות אחר שמלך רבה כ"ב שנים, והר"מ חשב נחום הלבלר ור"ש שזירי, ויש עוד שלא חשב, ר"י הסנדלר, ר"י נפחא, ר' יהודה הנחתום מנחות ו':, ר"י חייטא ב"ב קמ"ד:, ויק"ר ספל"ב, ר' אבין נגרא שבת כ"ג:, אפרים ספרא ב"מ קי"ט., ר' נחוניא חופר שיחין ב"ק נ'., ר' יוחנן חקוקאה עתוס' פסחים ג':, ר' זכאי טבחא ירו' מגילה פ"ד ה"א - וטבריה הית' עיר מלאה חכמים ב"ב ח'., ומהם היו בעלי מלאכה עירובין פ"ח., ויען כי רובם הי' חכמים בתורה ל"ה יכולים להשכים ולהעריב למלאכתם, ירו' ב"מ פ"ז ה"א, אבא אושעי', הי' כובס, ירו' ב"מ פ"ב ה"ה, ר' בא הי' חייט, ירו' סנהד' פ"ג ה"ה, ר' אושעי' ור' חנינא סנדלרים פסחים קי"ג:, אבא שאול אופה שם ל"ב., ר' יוסף עסק ברחיים גיטין ס"ז:, ומהם היו בעלי קרקע ועבדו אותם חולין ק"ה., ורועי צאן סוכה מ"ז., וגיטין ס':, וסחרו ביין ושמן ב"ב צ"א., ולרבים צלחה השעה והיו עשירים כראב"ע ברכות כ"ז:, ור"א בן חרסום יומא ל"ה:, ר"נ בסוכה מ"א., ר"ט נדרים ס"ב., רבי ב"ב ח'., ר' ינאי שם י"ב., והחזיק על שלחנו כל תלמידי ישיבתו ירו' שביעית פ"ח ה"ו, ר' ישבב פ"א ה"א, ר' אשי גיטין נ"ט. ר' הונא זבחים י"ט., ר"פ בב"מ ס"ה. טרשי דידי שרי זוזי לא צריכנא ופרש"י שאני עשיר כו', ובפסחים קי"ג. אי לא דרמאי שיכרא לא איעתרי, ובשבח ק"מ: אר"פ מאן דאפשר למישתי שיכרא ושתי חמרא עובר בבל תשחית, ובמהרש"א שהי' עושה שכר: וע"ע ברש"י ברכות מ"ד: ד"ה סודני: וע"ע הוריות י': ומ"ר איכה בפסוק ותזנח, ובתנחומא בשלח כ', רי"א שונה אדם שני הלכות שחרית וב' ערבית ועוסק במלאכה כל היום מעלין עלי' כאלו קיים כה"ת, ובמד' הנעל' שמא יאמר אדם ממשפחה גדולה אני אינה ראוי' לעשות מלאכה, א"ל שוטה כבר קדמך יוצרך מכל מלאכתו אשר עשה, ועשו"ת חו"י ר"ה, ס' כפתור ופרח פי"ד, ומקור ברוך במבוא פ"ד. ובקידושין פ"ב. ר"מ אומר לעולם ילמד אדם בנו אומנות נקיה וקלה, ר' נהוראי אומר מניח אני כל אומנת שבעולם ואינו מלמד בני אלא תורה, וק' דבעירובין י"ג. אי' ר' נהוראי הוא ר"מ, וענובי"ת יו"ד קנ"א, וראיתי דהפי' הוא בר"מ "לעולם" היינו לכלל העולם ילמד כל אחד לבנו אומנות, ור"נ אמר על עצמו מניח אני כל אומנות ואינו מלמד בני אלא תורה, והכל אמר תנא אחד. וע' בסדר הדורות סתנו"א אות נ' שהי' לו גירסא אחרת בגמ' עירובין הנ"ל, ולא כרמב"ם דר"מ הוא ר' נהוראי, ועמ"ש בזה לעיל בפ' שמות דט"ו:
ילכו בה, רמז לציון קברות מה"ת מכאן במו"ק ה'. מל' כי הולך אדם (קהלת י"ב ה'), ורק מדרבנן בנדה מ"ז. ותוס' ב"ב קמ"ז. ורק אסמכתא כרש"י ביצה ט"ו: בע"ת, ופה"מ נזיר פ"א סתם נזירות ל' יום, וסה"מ שורש א' וברמב"ן, ותו"ת כאן: