סיני פרש"י בר"ח, עמג"א ר"ס תצ"ד, ומהרש"א ע"ז ג'., חק יעקב ת"ל סק"א, לשון הזהב שבת פ"ז, שו"ת מים רבים ט"ו, עמק יהושע דרוש י"ב, מנ"ח מצוה ש"ט אות ב', והקדמה לס' משפט שלום אות ל"א אריכות, ובהגש"פ אלו קרבנו לפני ה"ס ול"נ לנו את התורה, וק' מה תועלת בה"ס בלא תורה, וי"ל דר' יוסף נקרא סיני ורבה עוקר הרים בסוף הוריות, ור"י עניו כסוטה מ"ח. לא תיתני ענוה דאיכא אנא, וה"ס הי' נמוך במגילה כ"ט. עה"פ (תהל' ס"ח י"ז) למה תרצדון הרים גבנונים, ורבה דהי' מפלפל, וסיני עדיף, דטבע מפלפל ע"פ רוב יש לו גבהות אם אמר פלפול ודבר חריף, אבל סיני עניו, ובנדרים ל"ח. פלפול ניתן רק למשה ונהג טובת עין ונתן לישראל, וק' למה רק למשה ניתן, ולהנ"ל א"ש דבפלפול יש גיאות ותועבת ה' כל גבה לב (משלי ט"ז ה'), וניתנה רק למשה שהי' עניו, ומשה חשש שזה בעצמו גיאות שיחזיק הפלפול לעצמו ונתנו לישראל, וז"פ אלו קרבנו לה"ס, שבאמת הי' נותן לנו את התורה רק בבחי' ה"ס בבקיאות לבד כמו ר"י סיני, ול"נ לנו "את" התורה לרבות פלפול, ועשו"ת זיו הלבנון סי' נ"ג: ובתו"ח ב"מ פ"ב כ' הא דתיקנו בחתימת ברכת התורה נותן התורה, ולא נתן התורה, כמו בתחלת ונתן לנו את התורה, רמז שעוד היום נותן התורה והוא קול שפע הבא ממנו למי שזוכה לחדש, וז"ש מגיד דבריו ליעקב (תהל' קמ"ז י"ט) ולא כ' הגיד דעוד היום מגיד, ובשבת פ"ט. ה' שמות יש לו מדבר צין קדש קדמות פארן סיני, וע"ש בתוס' ומהרש"א ובדקט"ז.:
ויחן רש"י כאיש אחד, והה"ק ר"י מווארקי ז"ל אמר שכל א' הי' לו חן בעיני חבירו ועי"ז זכו לקבלות התורה, וע' אור חדש קידושין ע': בהא דשתיקותא דבבל יחוסא, ובמד' ריש במדבר דאמרו או"ה מה ראוי אלו מאלו, אמר ה' הביאו ס' יוחסין שלכם, וי"ל דכ' ויחן ויחוסא שתיקותא ואין לך אחדות יותר ממה שאין מתעברים על ריב ושותקים, משא"כ או"ה וממילא פירוד ביניהם ואין להם יחוס ומשו"ה א"א ליתן להם התורה, וע"ע בס' כתונת יוסף, ובחידושי הרד"ד פסחים מזקיני הגאון מלאסק ז"ל בהספד הביא הא דיומא ט': שקולה שנ"ח כע"ז ג"ע ושפ"ד, דבסוכה נ"ב. יצה"ר נקרא שונא, והא דהוא שונא לאדם מה עשה לו אדם רע, ורק הוא מפרי מדת אדם במדה שאדם מודד מודדין לו, אם אדם יש לו שנ"ח ג"כ רשות ליצה"ר לרדפו בחנם, ואם כן שנ"ח מקור לכל החטאים, וע"ע באור דוד על אסתר (ט' ל'), וי"ל בזה דאיתא בכתבי האר"י ז"ל דקודם התפלה יקבל על עצמו ואהבת לרעך כמוך, דתפלת יחיד צריך כוונה רבה, ולא כן תפלת רבים שנאמר הן קל כביר לא ימאס כברכות ח'. אם כן האוהב לכל ישראל נכלל בתפלת כל ישראל והוי כתפילת רבים, וכן בקבלת תורה הי' רק באחדות, ועתש"ו הרשב"א ח"ד רל"ד אריכות גדולה, ולחמי תודה דס"ג, ריח דודאים דל"ה:, והקדמה לס' חומות יהושע, ומ"ש בפ' וארא (ח' י"ט):
בא"ע, במג"א כ"ה סק"ט כ' דיש לברך על מצות תפילין בפתח, דשייך ל' יחיד על שם מצות כמו מצות ה' ברא מאירת עינים, ובשו"ת רמ"ץ או"ח ו' הביא ראב"ע על פ' יאמר נא ישראל, יאמרו נא בית אהרן, כשמדבר על כללות ישראל שייך ל' יחיד, אבל בפרט בבית אהרן יראי ה' והמה רבים צ"ל ל"ר ולא מצות בפתח ורק בחולם, ושם בסי' י"ג הקשה ע"ז מא"ע יתרו באו מדבר סיני ויחן, דמשו"ה אמר בל"י משום דל"ה רק זקנים כו' ולהכלל שלו כיון דהוציא הפרט מכללות ישראל הול"ל ל"ר, ותי' כיון דהתחיל בל"ר שינה לכתוב בל"י לכונת הדרוש הזה דל"ה נגד ההר רק הזקנים, וכיו"ב איתא בזבחים י"א: מפי ע"ב זקן וע"ש בדי"ב: