והגבלת. ע' מהרש"א שבת פ"ז. ובכל"ח סוף בשלח בשם השפ"א ז"ל על משחז"ל וזרת משעיר, שחזר על כל האומות וכשבא לעשו שאלו מה כ' לא תרצח א"ה לא בעינא כו', והק' דילמא משו"ה קבלו ישראל התורה משום שאין בתורה נגד טבעם, ואה"נ אי הוי נגד טבעם ל"ה מקבלים, ואמר דלכן הי' מצות הגבלה ונתן תחומין לכל אחד היכן מקום עמידתו וזה הי' נגד טבען, ואעפ"כ אמרו נו"נ וזה שבחן ע"ש, וזה יסוד התורה להגביל שכל האדם לא לעלות יותר מכפי הראוי לו, ולנשים הגבילו עוד יותר דאסור להם ללמוד תורה דעליהם רק לסייע בעליהם בעניני עה"ז, ולהביא בניהם לדרכי תורה, וז"ש אעשה לו עזר כנגדו, דכל העזר מהם שהם כנגדו, דהבעל עיקר תכלית שלו ללמוד תורה ומצות ואשה לשמש אותו, וכמ"ש האבודרהם טעם דפטורה ממ"ע שהי"ג דמשועבדת לבעלה, ע"ש בברכת המצות, ובכל בו סי' ע"ג ובעקדה בראשית (ועפרד"י בראשית דכ'.) וקשה הא בעלה ג"כ משועבד למקום ושיעבוד זה קדים, ולהנ"ל א"ש דחיוב נשים שלא ללמוד רק לעשות רצון בעלה וכשמתבטלות מעבודת בעלה פטורות ממצות, וז"ש ביומא ס"ו: אין חכמה לאשה אלא בפלך, ונעמה אמרה לרות אסר לן תחומין, היינו אצלינו יש תחומין וגבולים מיוחדים לאנשים ונשים, וכאן כ' והגבלת את העם, ובפכ"ג והגבלת את ההר, וברש"י אומר להם תשמרו מעלות כאן והלאה, ופי' שהגבלה הוא מאנשים, היינו שורה מאנשים שלא נתנו לעבור הלאה, וז"פ והגבלת "את העם" היינו עם העם, כי את פירושו כמו עם, וז"ש רש"י הגבל אומר להם, היינו האנשים שעמדו מסביב אמרו, ויתבאר ג"כ עפמ"ש בפתיחה להפלאה אות ה' דמחנה ישראל הי' ג' פרסאות, והעומדים אצל הגבול ודאי היו נזהרים שלא יכנסו לפנים, אבל אותם שעמדו מרחוק הי' החשש שלא ידחקו זא"ז שהרי אין להם איסור שהם רחוקים מגבול, וידחקו להעומדים בגבול ועל כרחם ילכו לתוך הגבול, והעומדים מרחוק אין להם משפט מות שלא עקרו הגבול, ואונס רחמנא פטריה, דזה שבא לתוך הגבול אנוס הוא שנדחף מהעומדים מאחוריו, והזהירן שיעמדו כל העדה כל אחד על מצב שהעמידן משה, ואם ידחקו יעברו כל אחד ע"ש, ובפני"פ (י"ט כ"א) ונודע שכל הנפשות עמדו על ה"ס, וע"ס עדות ביעקב דרוש ז', והה"ק ר"ר אלימלך ז"ל אמר לא בלבד שאני זוכר מעמד ה"ס, אלא שאני זוכר מי ומי עמדו אצלי, וע' אהל אלימלך אות ס"ג, ואהל נפתלי אות קמ"ז:
עלות בס' דברי דוד מהט"ז כ' דה"ל כן הוא לענין גבול ה"ס, דיש איסור בין על אוירו בין על גושו עכ"ל, ויל"ע למ"ד ילפי' דורות משעה, אי יש ללמוד גם על עכשיו דאויר מקום קדוש כמקום קדוש, וכן י"ל דיש ללמוד להיפך מדאיצטריך קרא, ועתוס' סנהד' מ"ה. ד"ה ענין, ובבית האוצר ח"א כלל כ"ב האריך בזה מאד אי אויר חשוב כדבר, וע' שבת ל"א:, פסחים מ"ח:, גיטין ע"ח: וע"ט נזיר נ"ד:, סוטה מ"ה:, ב"מ י"ב: וק"ב., מכות י"ב. וי"ט:, שבועות י"ז., ותד"ה חלה, ע"ז ע"א:, זבחים כ"ה:, כ"ו., פ"ז: וצ"ב:, ותוס' י"ד. ד"ה תוך, חולין ס"ז: וע':, מעילה י"א:, טבול יום פ"ב מ"ו, ירו' שבת פ"א ה"א, ומגילה פ"ג ה"ג עש"ה: