וירד. בס' עונג נפש, ופרחי ניסן הביאו בסוטה ה': ת"ח צ"ל לו שמיני שבשמינית גאות והוא חלק ס"ד דאי' שם דה' הניח כל ההרים והשרה על ה"ס, וק' הו"ל להשרות בבקעה אע"כ דצריך מעט גיאות. ובמגילה כ"ט. וב"ר ויחי דכל ההרים רצו, ז"א עלי יתנו התורה, תבור בא מבית אלים כו', ואמר ה' למה תרצדון הרים וגו', והר תבור ד' פרסי בב"ב ע"ג:, וה"ס ת"ק אמה, וע' במים יחזקאל יתרו, דאי' במד' שנעקר הר מוריה ובא לכאן, שה"ס הוא הר מוריה, וכן פרש"י ותוס' תענית ט"ז., והר מוריה ת"ק אמה כמ"ש בפ"ב מ"א דמדות, ופרסה ד' מיל נמצא דהר תבור ט"ז מיל דהוא ל"ב אלף אמות דמיל הוא תחום שבת ב' אלפים אמה, נמצא דה"ס שהוא ת"ק אמה חלק ס"ד מהר תבור, דל"ב אלף הוא ס"ד פעמים ת"ק אמה, ומזה למדו דחלק ס"ד צ"ל בת"ח גיאות: וגם ראי' להא דת"ח צ"ל מעט גיאות שמשה כתב שמונה פסוקים אחרונים שבתורה ולכל היד החזקה וגו', הגם שהי' עניו מאד, אעפ"כ לעיני כל ישראל הראה יד חזקה ומורא גדול, דבלאו זה מנהיג אינו יכול לנהל עדתו ועמ"ש בפ' שמות (א' ו'): ובשם הגר"א אי' דא' מס"ד אינו בנו"ט דבטל בס', והמעט גיאות שאינו ניכר טעמו וריחו מותר, ובפרד"י וישלח דרל"ט. הבאתי מזה הרבה, וע' מהרש"א ברכות נ"ו: על הא דחלום א' מס' בנבואה, דא' מס' אינו בטל ויש בו קצת ממשות, וע"ש בהגהות רצ"ח ג"כ כהגר"א, ע' זיקוקין פי"ח אות רע"ו, ס' משברי ים סוטה שם, נצוצי אורות על זה"ק משפטים ק"ח. ס' ארץ החיים ולקוטי אורות על תהלים ו', ומקו"ב ח"ג דף תרכ"א. ובמג"א סי' קנ"ו כ' שילך בדרך ממוצע, רק גאון וכעס יתרחק לגמרי, וער"מ פ"ד מח' פרקים, ופ"ד מ"ד מאבות, ומ"ש בפרד"י בראשית כ"ג., ושמות די"א:, ובס' נפ"ח על או"ח שם הק' מסוטה ה'. דת"ח צ"ל לו שמונה שבשמינית, אך למ"ש בזה"ק משפטים ק"ז. אומנא כד מליל מאומנותי' מליל, ורב אומנותי' הי' טרם שנעשה לריש מתיבתא להשגיח על המדות בירושלמי ב"ב ה"ה ה"ה, ומדה הקטנה שמיני שבשמינית, בתרומות פי"א מ"ח, ומשו"ה כשבא להציב גבולות לת"ח נקט מדה הקטנה, ובתוס' ר"ה י"ג. ד"ה חסר קורטוב א' שמיני שבשמינית: