ממלכת כהנים רש"י שרים, ע' רבה"ז מכאן נפק"ל הא דכל ישראל בני מלכים ונפק"מ להלכה, ע' שבת קכ"ח., וברכות ט': זמן ק"ש עד ג' שעות שכן דרך מלכים, וערש"י ויגש (מ"ז כ"ב), ובהגהות מהרש"ם על ש"ס עירובין ס"ג:
וגוי קדש. ע' ספורנו בלתי נפסד ורק קיימים לעד כמ"ש בחלק מה קדוש לעולם קיים וכ"כ בס' מאור עינים טעם שנקרא לה"ק שקיים לעד, וזה י"ל הנוסח ה"א מקודשת לי להיות לעד, וזה מה שנקרא חברה קדושה שעזבו חיי שעה ועוסקים בחיי עולם וקיימים, וע"ס הדרת קודש מכתב ז', וברמב"ן תשא (ל' י"נ) בשם מו"נ דנקרא לה"ק שלא נמצא בו שמות אברי המשגל וע' תנחומא נח אות י"ט, ירו' מגילה פ"א ה"ט ותיב"ע, תי"ט פ"ו מ"ז מנגעים, סוכה נ"ב: רש"י ד"ה אבר גווי' גיד, מו"ק כ"ד., יפ"ת תזריע פי"ד סי' ח'. בהמאסף מירושלים תרע"ב סי' ג', ותרע"ג סי' מ', ובפרד"י בראשית דכ"ז., ע'., ושכ"ג. ובפ' תשא (ל' י"ג) ע"ש היטב:
אוה"ח ענין אהבה ויראה, ועי' ירושלמי פ"ט ה"ב מברכות, וסוטה פ"ה ה"ה, ומובא בתוס' סוטה כ"ב: ד"ה פריש, עשה מאהבה שאם באת לשנא דע שאתה אוהבו ואין אוהב שונא כו', ועפה"מ פ"א מ"ג דאבות עבוד מאהבה ויראה אוהב לא ישכח ממה שנצטוה כו', ועי' הקדמת הזהר פקודא תנינא י"ב:
אלה לא פחות ולא יותר עמש"ל בפ"ג, ובשו"ת חשק שלמה דע"ג., שהביא מהגה"ק מקאצק ז"ל דאם א' נותן לחבירו מתנה ע"ת צ"ל כפול, ואל"כ תנאי בטל ומעשה קיים, וה' אמר אם שמוע כו' והייתם לי סגולה בלא תנאי כפול, ומשה רצה שישמעו בקול ה' ויוכל להיות שלא יאמר להם המתנה שיהי' סגולה, או שיוסיף ת"כ אם לא ישמעו לא יהי' סגולה, ע"כ א"ל ה' לא תפחות ולא תוסיף דרצון ה' אפי' חלילה לא יקיימו יהי' ג"כ המתנה קיימת. ובס' שארית יעקב כ' עפמ"ש ביבמות מ"ז. בגר מודיעין אותו מצות ומתן שכרן ועונשן ואין מרבין עלי' ואין מדקדקין עלי', וכאן גם כן באו להתגייר ואמר ה' לא תפחות ולא תוסיף. ואוה"ח הק' דרש"י כ' לעיל דברים רכים לנשים וקשים לאנשים, וכאן כ' ל"פ ול"י משמע דלהכל שווים, ורק זה כוונת הקרא ואתם תהיו לי ממלכת כהנים אלה הדברים כו', דברים אלו ממלכת כהנים תדבר ל' קשה לבנ"י שזה שייך רק לבנ"י ולא לבנות ישראל שנשים ל"ה בכלל ממלכת כהנים אף קודם שניתן העבודה ללוים, ועכל"ח שכ"כ לפרש רש"י תמורה ד': דכהנים לוקין בלאו הנל"ע, וא"כ יש הבדל דנשים דאינן בכלל ממלכת כהנים אין לוקין בלהנל"ע ועפרד"י בראשית י"ט: בזה. ובלחמי תודה כתב ליישב הסתירה, בלוחות הראשונות כ' לא תחמוד ובאחרונות לא תתאוה, דלכאו"ק למ"ל לא תחמוד ת"ל מאיסור גזל, ומ"ש תוס' לעבור בב' לאווין, הא בלאו שא"ב מלקות ל"ש לעבור בב' לאווין (עתו"ס ב"מ ה': ד"ה בלא, וס"א. ד"ה לעבור, רדב"ז ח"ב תשצ"א, חכ"צ כ"ו, פנים מאירות ח"א ב"ו, ויד מלאכי שמ"ז), אך בראשונות שהיו ישראל ממלכת כהנים והיו לוקין בלהנל"ע שפיר י"ל לעבור בב' לאווין, אבל באחרונות לאחר עגל שניטל מהם הכהונה מוכרח לכתוב לא תתאוה עש"ה, ובפני"פ שכ"כ הא דכ' אל בני ישראל כיון דאמר ואתם תהי' לי ממלכת כהנים ומתרוויי' נתמעט נשים דגבי כהונה דרשי' בני אהרן ולא בנות אהרן, וכ' דברים (י"ז ט"ו) שום תשום עליך מלך ולא אשה, לכך אמרו אלה הדברים אשר תדבר אל בנ"י, ועי' בני יששכר סיון מא' ב' אות א', בית יעקב דנ"א., וכנסת ישראל אבות פ"ו דפ"ב: