משיתהו בלשון רש"י כאן ע' נובי"ת יו"ד קע"ח לענין הלכה אם כתב בס"ת משתיהו, ותלי' בפרש"י ור' מנחם עש"ה, וע"ם ארץ החיים תהלים (ל"ג י"ג) במספר הקדמיים נחשב כזה א עם ב הוא ג, עם ג ו, עם ד הוא י, עם ה טו, עם ו כא, עם ז כח, עם ח לו, עם ט מה, עם י נה, עם כ עה, עם ל קה, עם מ קמה, ובמלת מים ב' ממ"ן רצ, וי' שהוא נה גימ' משה, וז"ש כי מן המים משיתהו ר"ל ממלת מים:
ובבהעלותך (י"א כ"ז) אלדד ומידד מתנבאים במחנה, פרש"י משה מת יהושע מכניס, וצ"ב מנ"ל, ובס' אמרי שלמה כ' עפמ"ש כי מן המים משיתהו, ולכאו' הנ' של מן וה' של המים יתירים והי' די "ממים משיתהו" אבל נצצה רוה"ק בה, כי ר"ת "ממים" משה מת יהושע מכניס, לכן אמרה "מן המים" כדי שלא יוכר ר"ת הנ"ל, ושם כ' מתנבאים "במחנה" לכאו' מיותר דאנו יודעים שהיו במחנה, רק מרמז לנו במלת במחנה שהוא ב' תיבות "במח נה" נ' ה' שאמרה מן המים והם מחקו אותיות נה כדי שישאר אותיות "ממים" שר"ת משה מת יהושע מכניס, וכן כתוב בחנוכת התורה. ובתולדות יצחק כ' אלדד ומידד הי' אחי משה מן האב, שידע עמרם ממשה איסור עריות שעתידה תורה לאסור ופירש מיוכבד דודתו ולקח אשה אחרת והוליד אלו, וזה הוא אלדד פי' אין בו איסור דד שהוא דודתו וכן מדד וכי איסור דד יש בזה, וכ"ה בבעה"ת, ובתיב"ע אי' להיפך ע"ל בפסוק א' וג', נמצא דהיו מן אם ולא מאב, ולהנ"ל קשה מדהי"א (ה' כ"ט) ובני עמרם אהרן ומשה ומרים ולא חשוב אלדד ומידד וצע"ג:
אוה"ח בכולם יקרא טעם השם ואח"כ השם, ופלא בויצא (כ"ט ל"ב) כ' ותקרא שמו ראובן כי ראה ה' בעניי, וגם בוירא (כ"א ג') ויקרא יצחק כי צחוק עשה לי, וכן כאן (ב' כ"ב) גרשם כי גר, עי' בקונ' קוי אור ופרד"י ויצא דרי"ח. וצע"ג: