ויפן כה וכה, רש"י ראה מ"ש לו בבית ובשדה ולפי פשוטו כמשמעו וירא כי אין איש עתיד לצאת ממנו שיתגייר, וכתוב בספר אשכול ענבים עפ"ד האריז"ל (בנח ט' ו') שופך דם אדם באדם דמו ישפך דנכפל, אף כי בודאי נתחייב הנהרג מיתה, אך כיון שהנהרג היה יכול להוליד בנים לכן נהרג הרוצח, והקשה לו תלמידו רח"ו ז"ל התרגום דישוד דמא דאנשא בסהדן, ולא פירש כנ"ל אדם בתוך אדם, והשיב לו דאם הורג למי שעתיד לצאת ממנו בנים מזמין ה' עדים שיראו המעשה כדי שיהרג, וכשאין ראוי לצאת ממנו בנים אז אין מזמין עדים כי גברא קטילא קטל וכ"כ בדבש לפי, ומפ' הקשו הרי ה' אמר למשה אל תצר את מואב (דברים ב' ט') כי יש לי להוציא ממנה ב' פרדות כו', ואם משה לא ידע דעתיד לצאת בנים שנתגיירו ומנא ידע כאן, ולהאר"י ז"ל א"ש אחרי דראה כי אין איש שיראה המעשה שיהיו עדים הבין דאין ראוי לצאת ממנו שיתגייר, וז"ש וירא כי אין איש כפשוטו ומזה הבין שאין איש עתיד לצאת ממנו, ובשו"ת איתן המזרחי בקו"א כתב שקשה מה וירא כי אין איש דהול"ל כי אין שם איש. ועוד ראיה ל"ש על דבר שאין בו ממש והול"ל ולא ראה שם איש, לכך פרש"י שראה באמת בנבואה שלא יצא ממנו איש שיתגייר:
והמפ' הקשו דמשמע דאם היה עתיד לצאת ממנו ל"ה הרגו דהיכן מצינו דח"מ ב"ד שלא נהרגים בשביל העתיד, ותירצו דבח"מ ביד"ש אם נפיק מיני' זרעא מעליא אינו נהרג, והמצרי ל"ה ח"מ בידי אדם רק ביד"ש כסנהדרין נ"ח: ור"מ פ"י ה"ו ממלכים, וער"מ דויפן כה וכה אסמכתא בעלמא, ועפר"ד דרוש א' ומהרש"א ועיון יעקב:
ובמד' נמלך במלאכים אם ח"מ ואמרו לו הן, ובכת"א כתב לפמ"ש תוס' ע"ז ס"ד: ד"ה איזה אף דבב"נ אזהרתן מיתתן מ"מ אסור להרגו עד שידונו בב"ד, ולכך היה צריך למלוך במלאכים, ולהנ"ל דרק ביד"ש חייב א"ש דנמלך במלאכים, ועי' בארץ חמדה:
ושם בסנהדרין הוכיחו מכאן דעכו"ם שהכה ישראל ח"מ שנאמר ויפן כה וכה וגו' והקשו למה נקט רישא דויפן כה וכה ללא צורך, ובישי"ע ב' דכל המשפטים רק שישמעו ויראו ולא יזידון עוד, ואם אי אפשר לעשות המשפט רק במקום שאין רואה בזה אין תועלת, וכ"כ בוישב (ל"ז כ"ז) מה בצע כי נהרוג וכסינו דמו עפרד"י שם דרע"ו:, אבל באמת אינו כן דחייבים לשפוט מציווי ה', וז"ש רישא לומר אם הכה ישראל ח"מ מהדין ולא משום ולא יזידון עוד, דבמשה היה בסתר דיפן כה וכה, ועי' נפש יהונתן דבר נכון וכל"ח, ובספר לחם עוני כ' דהטעם שהוציא ישראל קודם הזמן, ששקעו במ"ט שערי טומאה, ושלא יפלו בשער הנ', דשמות השבטים מ"ט אותיות וכל אות מגינה על שער א', ושער הנ' ל"ה מי שיגן עליו לכן הוציאם מקודם, וזה ויפן "כה וכה" שהוא נ' שערים, וירא כי אין איש שיגן עליו ויך את המצרי השר שלהם ונגאלו:
עי"ל עפמ"ש ויפן כה וכה מה עשה לו בבית ובשדה, וקשה למה לא חשש משה שמא יעשה תשובה, וי"ל דבחגיגה ט'. מעוות אשר ל"י לתקן זה הבא על אשה ואסר אותה על בעלה, ואם כן לא מהני תשובה, אך קשה הא הוי ספ"ס דילמא לא שכב עמה ואת"ל שכב דילמא באונס, אך דהוי ס"ס שאינו מתהפך דאי"ל דילמא באונס ואת"ל ברצון דילמא לא שכב, וז"ש ויפן כה וכה היינו שאינו מתהפך הס"ס משני צדדין וירא כי אין "איש" שאסורה לבעלה. - ובעיקר הקושיא י"ל דבעכו"ם ל"מ תשובה וכמו שהבאתי בפרשת בראשית ד"מ. וגם י"ל דראה כה וכה אנשים נצבים ואין איש שיצא לעזר לו, קיים מ"ש באבות פ"ב מ"ו במקום שאין "איש" השתדל להיות איש, וז"ש בקהלת (ד' א') והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם, כי כאשר יקום על רעהו ביער ורצחו הזעקה אינה חזקה כ"כ, אך אם בשער בת רבים לעיני כל, ומיד עשקיהם כח, פי' שיש בכחם להצילו ואין מצילין אז גדלה השועה, וז"פ בפי"ד מי שמך לאיש, הלא הרבה אנשים נצבו מנגד ואין אומר ואין דברים מבלי נשמע קולם, ואתה הצעיר התעברת על ריב לא לך, ועדיין אינך איש ותרצה להיות שר ושופט עלינו: עי"ל ראה כי אין איש כי יהודי אינו כלל "איש" אצלם, וכל מחאות שלו לא יקחו כלל לבקורת, ואין מי שיעמוד לימינם: עי"ל כי אין "איש" חזק לעמוד על נפשו להציל עצמו, אז גבר משה ידו ונקם בעדו: עי"ל כי ישנם בנ"א שיקנאו קנאה גדולה בראותם אחד עבר עבירה שבין אדם למקום, וישנם אשר רק על עבירות בין אדם לחבירו תבער כאש חמתם, והמצרי חטא בעריות גם הכה בעלה, וז"ש ויפן כה וכה בין אדם למקום ובינו לחבירו ויך כו': וידידי הגרצ"י מיכלזאהן שליט"א מפלונסק וכעת בווארשא כתב לי ע"ד צחות, דלכאו"ק מה החדשות אשר ראה כי מצרי מכה עברי, הלא בכל פנה ופנה אנו מוכים מהם, ורק משה היה מסופק אם הותרה הרצועה באין מוחה, וגם זה מדעת הרשות שאין מוחים בהמון שלא יכו היהודים, או המון מדעת עצמם עושים ולא מדעת המלכות, והפי' ויפן כה וכה לא קאי על משה, ורק שמשה ראה "שהמצרי יפן כה וכה" ויביט בכל הצדדין אם אין מי שרואה אותו מכה העברי, אז הבין משה שאינו בהסכמת המלכות ולכן ויך:
ויטמנהו בחול. בס' נפש דוד כתוב עפמ"ש בשבת קנ"א. מת בשבת שומטין הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול שלא יסריח, ומשה ירא פן ירגישו ריח הפגר ויען שעשה בחפזון ול"ה יכול לחפור קבר בעומק כראוי לכן ויטמנהו בחול: