כי טוב ובמד' רמ"א שמו טוב, ר' נחמי' א' שנולד מהול, אחרים א' שנתמלא אורה, והק' ביפ"ת מעירובין י"ג: לא ר"מ שמו אלא ר' נחמי', וגם בהוריות י"ג. מאן אחרים ר"מ וא"כ הכל דיעה א' וכאן משמע דג' מחלוקת בדבר, וכה"ק בתוס' סוטה י"ב ד"ה אחרים, וע"ע בתוס' ע"ז ס"ד: וע' בזה בהקדמה להרמב"ם למשניות בפ"ו, ובנובי"ת יו"ד קנ"א, ובהגהות מהגרי"ש נאטאנזאהן ז"ל שם, ובסדר הדורות אות מ' ר"מ שהאריך בזה, ובאמ"ב כ' דהכל דיעה א' והא בהא תלי', דמפו' כ' מ"ש (לך י"ז ב') ואתנה את בריתי וגו' ולא יקרא עוד שמך אברם מכאן שצריך לקרא שם תינוק בשעת מילה, ובשבת קל"ה. פליג' לב"ש נולד מהול צריך להטיף דם ברית. ולב"ה א"צ, ואי' וירא אלקים כי טוב שגנז האור לעת"ל. ובשעת הברית זוכה התינוק לראות אות זה, וז"ש ותרא אותו כי טוב הוא, רמ"א שמו טוב וק' מפ"מ לא המתינה עד ח' ימים לקרות השם. ואמר ר"נ היינו ר"מ שנולד מהול. אך ק' הא צריך להטיף ד"ב. והי' לה להמתין. ואמר אחרים א' היינו ר"מ שנתמלא הבית אורה א"כ בא אור הגנוז תיכף בשעת הלידה ומוכח כב"ה דל"צ להטיף ד"ב לכך קראה תיכף שמו טוב, וע' בהדוה"ע:
וביד"מ על מד"ר בשם ר"ר העשיל ז"ל דאי' בירו' וילך יפתח לארץ טוב (שופטים י"א ג') שהלך לחו"ל לפי שחו"ל פטור ממעשר, ולפיכך נקרא טוב דמילה משום מעשר, וא"כ ק' לאחרים האיך הי' נקרא טוב הלא לא נימל עדיין וחייב במעשר לז"א שנולד מהול ע"ש עוד דבר נכון, ובמשנת ר"א כ' דבנדרים ל"א: לא נקרא תמים עד שמל, ול"נ כי טוב ביום ב' דלא נגמר שום דבר, הרי שטוב שייך רק בדבר שנגמר, וכאן כ' כי טוב ע"כ שכבר מהול, ובתשא (ל"ג כ"ג) הבאתי ס' אמת ליעקב דמשה היה שכלו זך והיה מוכן מיום הולדו להשיג בשכלו ונתמלא הבית אורה, וזה נגד מ"ש בתפא"י פ"ד מי"ד קידושין שמשה נולד במזג רע ומדות רעות, ורק הוא כבש יצרו מרעה לטוב, והבאתי בפרד"י בראשית דמ"ה. ובאוה"ח שמות (ג' ד') דמשה נביא היה בטרם מבטן אמו, והג' בעהמח"ס חבלים בנעימים מטאראנטא שליט"א כתב לי כי הסיפור בת"י ממלך א' ששלח להביט בפני משה וספרו שמזגו רע, משולל כל יסוד וחלילה להאמין כזאת והוא נגד ש"ס סוטה י"ב. רמ"א טוב שמו (בין אדם לחבירו), רי"א טובי' שמו (טוב יה בין אדם למקום), אחרים אומרים נולד מהול (בלי תאוות), וחכ"א כשנולד נתמלא הבית כולו אור (חכמה):
בא"ע זבולן עם דינה היו תאומים וכ"כ בויצא (ל' כ"א), וערד"ק וחזקוני ויע"ד ח"א ד"ב ופרד"י שם: