ויואל. רש"י שבועה, וע' נדרים ס"ה. ומהרש"א ובשו"ת הרדב"ז ב' אלפים קס"ח שאלת מכילתא בשעתא דאמר משה תן לי צפורה א"ל קבל עליך כו' הבן שיהי' לך תחלה יהי' לע"ז מכאן ואילך לש"ש וקיבל עלי' וישבע לו כו', תשובה, אני אומר ח"ו לא קיבל עלי' תנאי ולא נשבע אלא יתרו הוא שהטעה את עצמו, וקיי"ל אסור להטעות נכרי ואם הטעה א"ע מותר (מרדכי פ"י דב"ק, וע' לח"מ פי"א ה"ד מגזילה, ורמ"א חו"מ שמ"ח ס"ב) הילכך אם הי' אומר לו משם ואילך לש"ש מעולם לא הי' מקבל, אלא א"ל מכאן ואילך ומשמע מאותו שעה, ועדיין אז ל"ה לו בנים ולא אשה, ומשה קבל עלי' ונשבע שכל בן שיהי' לו מאותה אשה יהי' לש"ש, ויתרו הטעה א"ע, ומפני שחשב שנשבע לו כפי מה שהי' בדעתו לא ניצל מ"ר מעונש והקדים המלאך להרוג משה מיד ותקח צפורה כו' לפי של"ה יכול למולו בהיותו בבית יתרו מפני התנאי, ועם כ"ז נתקיים בזרעו שנ' ושבואל בן גרשום בן משה על האוצרות (דה"א כ"ו כ"ד), ובשופטים (י"ת ל') תלו את העון לומר שהוא בן משה ומפני שעשה מעשה מנשה תלו אותו במנשה, והוא הי' הלוי אשר הי' בבית מיכה ושמו יונתן בן גרשום בן מנשה, ובד"ה נקרא שבואל ששב לאל ומשמע שלא שב בלבו שלם, שהרי אמרו שזה הי' הזקן שהחזיר את הנביא ושיקר לו וגרם לו ששיברו הארי עכ"ל, וע' ב"ב ק"י.:
ובס' שמע שלמה כ' עפמ"ש בכתו' ק"י: הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוק, לכן יתרו פחד שמא יקח אשתו ובני' ויברח ממנו כמו שעשה יעקב ללבן לכן השביע אותו שישאר עכ"פ אצלו בן אחד ובו יתנחם עליהם, וז"פ לע"ז כי כשישאר בחו"ל הוי כעע"ז, וכ"כ במשנת ר"א יתרו, ובס' גן יוסף עדן דוד בליקוטים, וכן מצאתי במהר"ם שיף ב"ב ק"י על הגמ' לעולם ישכיר עצמו לע"ז ולא יצטרך לבריות להורות מי שאינו נצרך לבריות ועושה מלאכה בזוי' הוא כאלו עע"ז, ולעולם ילמד אומנות נקי' כו' ויל"ע על מה שכ' שהתנה שבן הא' לע"ז וכן בזה שביקש דוד לעבוד ע"ז כו' ואפ"ל שביקש לצאת לחו"ל כעע"ז, וע' פרד"י וישב רצ"ז. ע"ש בזה:
והחי' הרי"מ ז"ל אמר שיתרו רצה שיעבוד מקודם ע"ז ויראה שאין בהם ממש, דעי"ז יבא אל גדלות ה', ומ"ר לא קיים השבועה שלא ימלט שישאר בו רושם, ומשו"ה רק עכו"ם יוכל לבטל ע"ז ובישראל ל"ש ביטול שמשמע שיש בו ממש רק הוא בטלו, וע' בס' תבואת אדמה וכל דבריו לקוחים מנח"י, ובעשרה מאמרות מח"ד פכ"ב כ' דכוונת משה לא כיתרו רק לעבודה שזרה לו בבזיון אף לפשוט נבלה בשוק, וכן נתגלגל הדבר ונכשל יהונתן בן בנו בלשון הזה כב"ב ק"י. וע"ס פי צדיק דרוש ו' י"ג ומ"ג, וס' קרבן מנחה סי' נ"א:
ויואל רש"י הואלנו (יהושע ו' ז'), הואלתי (ברא' י"ח כ"ז), ובתיב"ע ברת ברתי' ע"ס אהבת יונתן דאולי ט"ס וצ"ל ברת בריה, ועשו"ת חבלים בנעימים ח"ב פ"ג שהאריך, ובענין בני בנים כבנים: