וימת רש"י נצטרע, וק' דילמא מת ממש, ור"ר העשיל ז"ל אמר דבב"ר ויחי דאין שלטון ביום המות (קהלת ח' ח'), וכתיב (מ"א ב' א') ויקרבו ימי דוד למות, וכאן כ' וימת מלך מצרים ע"כ דנצטרע וחשוב כמת, ובכוה"ק מביא זה בשם הגר"א, והק' ממ"א (כ"ב ל"ז) וימת המלך וע' פני"פ, ובפשוט י"ל דאם מת ממש הו"ל לשמוח דאולי יקום מלך חדש ויסיר עולו מעליהם, וכדרך דמלך חדש יתן חירות קצת (אמנעסטיע), ועשו"ת שם עולם במאמר ג' פ"א:
ובס' מנוחת אשר בפתיחה ב' דבמד' מה בימים הרבים ההם ימי צער כי ימי נחת נראה לאדם כשעה אבל על צער שעה נראה כיום, וי"ל בזה טעם שקורין שה"ג, שהי' י' בניסן והי' מבקרין הק"פ אלהים של מצרים, ובכל שבת בנ"י בתענוג במאכל ומשתה ושבת הוא קצר, אבל בשבת זה שהי' פחד על ישראל והי' מצפים שיעבור היום, ושבת זה גדול נראה להם, ובמצרים שעבדו הי' הימים ארוכים להם לכן נקראו ימים הרבים, ובנדרים ס"ד: מצורע כמת, וי"ל שכל ימי צער של מצורע הוא לו כשנה ולכן שילם לו מדה כנגד מדה, וז"ש ויהי בימים הרבים ההם שהי' לישראל הימים רבים, כן וימת מלך מצרים שנעשה מצורע והי' גם לו ימים רבים:
ובבל"ע דמ"ח שהעינוי הי' יותר מה שהי' ימים רבים ואין קץ יותר מבעבודה עצמה כי מי שיושב בבית אסורים זמן קטן העבודה אינו קשה לו וע' קול אלי' ופר"ד ד"ה. ובשם הר"ר שמעלקא ז"ל איתא שכ' מן העבודה ב"פ, שאף שבנ"י היו עיפים ויגעים מעבודת הפרך עכ"ז ל"ה צערם גדול כ"כ כמו צערם שלא נתנו להם ערב ובוקר להתפלל, וז"פ ויאנחו מן העבודה וכו' ועוד זעקו על ביטול התפלה, ובזעקה הזאת עלתה למרום יותר מהזעקה של עבודת פרך:
ובס' ברכת השיר על הגש"פ כ' ע"פ המד' ששחט ק"נ תינוקות בבקר וערב, והק' הרא"ם ופר"ד ד"ה דבכתוב אומר, מן העבודה, ותי' שחשבו שריבוי עם ישלימו הזמן, ואם ימיתו כ"כ נפשות יוצרכו לישאר במצרים ת' שנה ע"ש, מ"מ פשטא דקרא אנחה מעבודה, וי"ל דבכתו' ס"ב. אנחה שוברת חצי גוף ובחולין נ"ו: בגברא דנפקי מעי' שחטו לברי' קמי' באחיזת עינים אינגד ואיתנח עיילו מעי', וזה רשעות מצרים ששחטו לפני אבותיהם ויאנחו ושוברת חצי גופו וגם לא הקילו משיעבוד שקודם אנחה. ומדויק ויאנחו בנ"י מחמת ששחטו בניהם ונחלשו ואעפ"כ הכבידו העבודה כמקדם:
גם י"ל דדאגו כשמת המלך ימשלו בהם עבדים ובחירתם חפשית, וכמ"ש במגילה י"א. לולי ה' שהי' לנו בקום עלינו אדם (תהל' קכ"ד) ולא מלך, דלב מלאכים ושרים ביד ה' ואין להם בחירה, וז"פ וימת מלך מצרים ע"כ ויאנחו. וע"ע ירו' תענית פ"א ה"א מתוך ה' דברים נגאלו וכו':