נער בוכה, רש"י קולו כנער, ורמב"ן הק' מסוטה י"ב: א"כ עשית בע"מ, וע' בס' אזור אלי ' סי' קנ"ד ולחמי תודה דס"ה. ובשו"ת חת"ס או"ח י"ב. וחולין כ"ד והביאותי' בפ' בהעלותך (ה' כ"ד), וראיתי בזה דנער אף מגודל אם הוא חולה נקרא ילד, ועב"ר פנ"ג ואת הילד שם על שכמה, ורש"י וירא (כ"א י"ד) ובס' מעשה ה', ועש"ך יו"ד רמ"ד סק"א שנקרא ילד כל שלא הגיע למצות, ובחולין כ"ד: ילד עד כמה, ורש"י תענית ה': ד"ה ימיו, וסוכה כ"ו: בילדים ונשותיהם עמהם וצ"ע, וע"ע ביומא כ"ג. מעשה בב' כהנים עד שבא אביו של תינוק כו' והרי עבד עבודה וע"כ הוא גדול ונקרא תינוק, ועפרד"י וישב רע"ז. בזה ובס' נפ"ח או"ח רה"ע, ומ"ש בתשא (ל"ג י"א), וע' בקהלת יעקב ח"ב לשון חכמים רע"ט. וע"ע ב"ב צ"א: טליא וטליותא כבר ט"ז וי"ז שנה, הרי דבן י"ז נקרא טליא וערשב"ם קמ"ב: טליא תינוק גדול, וע' אמרי כהן וישב שהביא מסוכה נ"א. פרחי כהונה, ובתמיד כ"ז. נקראים היכי דמטו למעבד עבודה, ובחולין שם דכהנים ל"ה מניחים למיעבד פחות מבן כ' ע"ש. והרר"ב ממעזריטש ז"ל אמר ג' דברים צריך ללמוד מתינוק, תמיד הוא שמח, ואינו יושב בטל, וכשמבקש דבר הוא בוכה:
מילדי העברים. בס' תפארת ישראל הביא מהה"צ בעל ישמח ישראל ז"ל על ותראהו והנה נער בוכה ולכאו' צ"ל ושמעה, ופי' שראתה שהנער בוכה בקרבו בלי השמעות קול, עי"ז ותחמול עלי' ותאמר מילדי העברים זה, לשון מפעיל ר"ל שהוא יהי' בכחו לעשות עברים שיהי' מנהיג בישראל, וכ"כ זה בשם היהודי ז"ל, וזה י"ל משה דהול"ל משוי כקו' הא"ע לרמז כי ימשוך את ישראל ממים ומושה אחרים מהמים וע' בספורנו ומהרש"א חולין קל"ט: וגאון ושתדלן א' בא לשר שיבטל גזירה רעה, וצעק בקול רם, ושאל לו השר למה יצעק ולא ידבר בנחת, א"ל לא אנכי בלבד אדבר רק אלפים יהודים המעונים צועקים מגרוני, וכ"ה במשה כשהי' בן ג"ח בכה כגדול "מילדי העברים זה" אלפים ילדים עברים המושלכים בנילוס בוכים ממנו, וע' בזה בפתיחה לס' צבא רב ד"ז, ומגילת ספר שה"ש (ג' ז'):