מזבח אדמה עי' חגיגה כ"ו: ובסדרי טהרות כלים דף ר' עש"ה, ובפרד"י נח ד"נ:, ועמל"מ פ"א הי"ג מבהב"ח שכ' דמקום המזבח ל"ה חלול ע"ש והוא במכילתא יתרו רמ"א כל העזרה הי' חלול והמזבח היה מחובר באדמה ע"ש, ובתוה"מ למלב"ם מ"ש שם, ועי' תפא"י מדות פ"ג אות י"ג דחולק על המל"מ ודעתו דגם תחת המזבח היה כיפין, ועי' בירחון יבנה סי' ב', ובהפלס שנת תרס"ג, ומ"ש ברש"י דמזבח צריך לבנות לשמה והוא ממכילתא עי' בירחון קול תורה שנה ד' חוברת ט"ו סי' י"ג בזה, דרק במזבח המשכן אבל לדורות במקדש אין צריך לבנות לשמה ע"ש ראיות לזה, ובזבחים ס"א: לא יבננו ע"ג מחילות, ובקו' המל"מ מפ"ג מ"ג מפרה הר הבית חלול מפני קבר התהום ע"ש, יש לומר דעיקר שצריך מזבח מחובר לאדמה ולא יהי' קרקעיתו סמוך למחילה, אבל אין קפידא מה שתחתית אדמה יש חלול, ועי' בתו"ת:
וזבחת, ערש"י וזבחים נ"ח:, רש"י פסחים ס"ג: ד"ה בעל בסמוך, סוטה ל"ח. בתד"ה הרי, ובס' ארץ חמדה כ' עפמ"ש בזבחים צ'. פרים קודמים לכבשים ואילים, ומוכח שם דדוקא אם שניהם עולות, אבל אם אחד עולה אפי' עולת עוף קודם לשלמי בהמה שהוא מין הגדול, וא"ש דק' לרש"י איך כ' מקודם צאן ואחר כך בקרך שהיא מין הגדול ופרים קודמים לצאן לכן פי' צאנך עולותיך ועולה קודם לשלמים, ועי' היטב בהגהות הג"ר צבי ז"ל מברלין בש"ס ווילנא זבחים ב':
אזכיר שמי ערש"י ומהרש"א ברכות ו'. דהיינו בדרך לימוד שרי להזכיר שם ה' ועמש"ל בפסוק ו' ועי' מדרש שמואל פ"ג מ"ו דאבות בשם ריטב"א אזכיר כמו תזכיר בחלוף א' לת' בסדר א"ת ב"ש, ועי' מקור ברוך במבוא פ"ג סעי' ג' ופ"ו ס"ג, וכן י"ל בירמיה (ג' ח') וארא והוא כמו ותרא, ובעמוס (ד' ז') תמטיר כמו אמטיר, עזרא (ו' ד') חדת כמו חדא שעשו ג' של אבן וא' של עץ, ש"א (כ"ד י"א) ותחס כמו ואחוס, ירמיה (נ"א ט') נרפתה כמו נרפאה, וחלוף בסדר אטב"ח הובא בסוכה מ"ט:, ורש"י יחזקאל (כ"א כ') אבחת כמו טבחת, דהי"א (י"ח ט"ו) אבימלך כמו אחימלך, וא"ש בכתו' ס"ז. גדיותיך גויותיך.
אבוא אליך וברכתיך, עי' סנהדרין ד': תד"ה כדרך דעל השכינה לא שייך לשון בא דתמיד בבית המקדש ע"ש, וק' מכאן, וסוטה ל"ח., ועי' ברכות ו'. בשעה שבא לבית הכנסת כו', ועי' מגילה כ"ט. אתי' לשכינה, וסוכה נ"ג. אם אני כאן הכל כאן ערש"י שהיה אומר בשמו של הקב"ה, ועי' מנחות נ"ג: מצאו הקב"ה לאברהם שהיה עומד בבית המקדש, ועי' שמיני (ט' כ"ג) ויבא משה ואהרן וערש"י שם, ובבראשית (ל"א כ"ד) ויבא אלקים, ודברים (ל"ג ה') ה' מסיני בא, שמות (ג' ח') וארד להצילו, וירד ה' בענן (י"ט ח', ול"ד ה'), וכן מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה (סוכה ה') ועוד הרבה, ועי' ירחון אהל תורה סי' כ"ה, ועמש"ל (י"ט ט'):