לא תשתחוה. ער"מ פ"ו ה"ח מעכו"ם אם השתחוי' בפישוט ידים ורגלים, וע' שבועות ט"ז: ומגילה כ"ב: וטו"א שם, תורת חסד כלל ט"ז, מנ"ח מ' כ"ח ובתנחומא ר"פ תבא בואו נשתחוה ונכרעה והלא כריעה בכלל השתחוי' וכו', ועמ"ש שם בס' עבודת הלוים, ועפרד"י וישב דף רע"א: בזה. וע"ע בירו' סנהד' פ"ז ה"ט:
קנא. ערמב"ן בפ"ג בשם מו"נ שלא תמצא לשון קנאה אלא בענין ע"ז. ועפר"ד דרוש כ"ב:
פקד ותרגום הוסיף בנין מרדין עשו"ת מהרלב"ח ע"ו, דהוא כמ"ש בסנהד' כ"ז: דוקא כשעושין מעשה אבות נפקדו בעונם או בנים קטנים ע"ש אריכות, ועפמ"ג באשל רכ"ה סק"ה וקכ"ח סקס"ב דאפשר דאין הבן נענש בשביל חטא אמו דכ' פקד עון אבות ע"ש ולכאו"ק מכתו' ע"ב. דבעון נדרים מתים הבנים אפי' בחטא אמותיהם, וי"ל דנדרים שאני שכח ביד אב להפר לה והיינו בעלה והו"ל חטא אב, וע' ר"ה י"ח. רבא חי מ' שנה דאתא מבית עלי, ופרש"י אע"ג דרבא לאו כהן ובית עלי כהנים שמא אמו מבית עלי, הרי דנתפשים בעון אם וע' בתו"ת - וכ"מ מתהלים (ק"ט י"ד) יזכר עון אבותי' וגו' וחטאת אמו אל תמח. וע' נוב"ק יו"ד סי' ס"ט, ומ"ש בחמדת משה ק"ע ותרשיש שהם קי"ב. קט"ו. ובסנהד' פריך ובנים בעון אבות לא והכ' פקד עון אבות על בנים, ומשני כאן כשאוחזין מעשה אבותיהם כו' ובס' סנהדרי קטנה הק' באמת דילמא הקרא מיירי בקטנים קודם י"ג מתים בעון אבותיהם, ע' ר"מ פ"ו ה"א מתשובה, וע' שבת ל"ב: דחשיב כמה דברים שבעבורם מתים בנים קטנים, וי"ל דהא דקטנים מתים לצער אביהם דמיתת בן הוי עונש לאב, וכ' פקד עון אבות על בנים על שלשים, היינו דבני בנים נענשים בעון זקניהם וכיון דיש בן לבנו ע"כ בנו גדול הוא, וכשיעניש בן בנו עבור זקנו הו"ל ג"כ עונש לבנו, ותקשה הרי בנו גדול ואינו נענש עבור אב, וע"כ הוצרך לתרץ כשאוחז מעשה אבותי' היינו הבנו ובן בנו, וע"ק דהא ע"כ הא דלא יומתו אבות לבנים לב"ד נאמר דהרי הוא ממנין המצות, א"כ י"ל דדוקא בב"ד של מטה אין עונשין בנים בעון אבותיהם, וקרא דפקד עון אבות מיירי בב"ד של מעלה דבד"ש מענישין בנים בעון אבות ומה מקשה בגמ' וצ"ע ועמ"ש בפ' בא (י"ב ט"ו), ותשא (ל"ד ז'), וע' א"ע תצא (כ"ד ט"ז) ותועי רוח ישאלו כו', וזה קו' גמ' ברכות ז'. וסנהד' כ"ז: וצע"ג: