מעם מזבחי. רש"י שאם היה כהן כו', ואפילו אין שם כהן נדחית העבודה כתוס' יבמות ז'. ד"ה שנאמר, והטעם לפי מה שאיתא במדרש רבה ריש פנחס כל השופך דמים של רשעים כאלו הקריב קרבן. ומרש"י כאן משמע שלא התחיל עדיין בעבודה, וכ"פ ביומא פ"ה., וסנהדרין ל"ה:, וכ"כ בא"ע, ומתיב"ע וירושלמי משמע דאפילו עובד עבודה משם תקחנו למות, וכ"כ במכילתא, ובר"מ פ"ה הי"ב מרוצח, ועי' במל"מ פ"ב ה"ה מביהמ"ק, והגהות מהגר"ח העללער על סה"מ ל"ת קס"ג, ובהגהות בס' מצבת משה מו"ק ל"ב. ועתש"ו רשב"א תקכ"ד שהקשה אמאי לא חשב במכות י"ב. שיואב טעה גם כן שאינו קולט רק שוגג והוא היה מזיד ועי' בתוה"מ כאן. ובנח"ק ותו"מ הביאו דבחולין י"א. שמא טריפה הרג וילפינן מזה רוב, לקח הוא לימוד כמ"ש כי לקח טוב, וז"פ וכי יזיד להרגו "בערמה" שיאמר טריפה הרג עז"נ מעם מזבחי, מקרבנות דילפינן דאזלינן בתר רוב מרישא של עולה שם תקחנו למות תלמוד ממנו:
ובס' אמרות ה' כ' ע"פ רש"י כאן ובסנהדרין בלשכת הגזית בצד המזבח היו יושבין, ובשבת ט"ז. מ' שנה קודם החורבן לא דנו דיני נפשות שגלו מלשכת הגזית, וז"ש מעם מזבחי תקחנו למות דוקא כשהם אצל המזבח, וכ"ה רמב"ן מסעי (ל"ה כ"ט) בשם מכילתא, ולפנינו לא נמצא במכילתא, וע"ע סנהדרין נ"ב:, וברכות צ"ח. אנן מן יומא דגלינן לית לן רשותא למקטל, וסנהדרין מ"א. מ' שנה קודם חורבן לא דנו דיני נפשות. ובס' כה"צ כ' עפמ"ש בשבת קנ"ו. מאן דנולד במזל מאדים יהיה שפ"ד, ותקנתו טבח או מוהל, וז"ש כי ידבר בערמה להתנצל שנולד במאדים על ידי זה שופך דם, מעם מזבחי תקחנו למות, כלו' על ידי מזבחי מגיע לו למות כי היה בידו להפוך המזל שיהיה מזובחי זבח:
אוה"ח בספרי למות ולא לגלות, אין זה בספרי רק במכילתא, ומה שהקשה על הר"מ הוא בפ"ה הי"ד מרוצח, י"ל כונת המכילתא דבהיה על גגו של מזבח ועובד עבודה אם נגמר דינו למיתה אין ממתינין לו להניחו עד גמר עבודה ולוקחין אותו משם מיד ומגלין אותו וכמ"ש הר"מ, ועי' דברי שאול מ"ת דף מ': וקוי אור: