Pardes Yosef, Exodus 21:15

ומכה אביו אי יש בו כרת ערא"ם ויקרא (ד' ב') בשם ת"כ, ועי' סה"מ ל"ת שנ"ב שכל מי שחייב מיתות ב"ד אם לא המיתוהו חייב כרת, חוץ מעשרה שאב"כ מסית מדיח נביא שקר מתנבא בשם עכו"ם זקן ממרא סו"מ גונב נפש רוצח מכה אביו ואמו ומקלל, ומחינוך ממ"ח מבואר דבמכה אביו ואמו איכא כרת, אך מתוס' כתובות ל"ז: ד"ה מיתות מבואר כר"מ, ומה שכתב החינוך אף על פי שלא הזהיר הכ' מ"מ או"א בכלל כל ישראל שלא להכות ואזהרתו מהכא כו', כלל בידינו שכל שיש כרת או מיתה יש בו לאו חוץ פסח ומילה, והכאת אב ואם יש כרת בלא עדים ומיתה בעדים עכ"ל, ותמוה דמסקינן ברפ"ג דמכות דח"כ ל"ב אזהרה, וע"ע במהרש"ל סנהדרין נ"ט ומשה"ק עלי' במל"מ פ"י ה"ז ממלכים, ועי' לימודי ה' סי' קמ"ח, ושו"ת רע"א קס"ט בזה, ובמנ"ח לא העיר שם כלום. ובפרדס ח"ב סי' ט' הביא ידידי הרה"ג ר' יצחק בצלאל מארגנשטערן נ"י מווארשא, ירושלמי פ"ז הי"א מסנהדרין דמקלל אביו ואמו יש כרת, שהביא מקרא מקלל אצל עריות וקאי ונכרתה גם אמקלל. ובחינוך הנ"ל כ' דיש כרת בהכאה, וכ' בהגהות מל"מ מ' ס', מעולם לא שמענו, ובאמת לירושלמי הנ"ל ולפמ"ש בסנהדרין פ"ה: דמקשינן הכאה לקללה, והא ראי' מדלא קתני דחומר במכה ממקלל ע"ש, ה"ה במכה יש כרת מדלא קתני נמי חוער מקלל ממכה אם כן שפיר שמענו וראינו, וגם במצוה ר"ס לא הביא החינוך שיש כרת במקלל, וברש"י ערכין ו': ד"ה שלא ב' מקלל, וע"ע רש"י סנהדרין ס"ה: ד"ה מתיב שהביא תו"כ, ועי' לימודי ה' סי' קס"א, וחמד"י מל"ת אות פ"ו, וע"ע בירחון אהל מועד ח"א סי' כ"ט תשובה ארוכה בזה מהגז"ל מקיטב והביא דט"ס בירושלמי וקאי על נערה המאורסה, ואף דלא תנן במשנה דכריתות מ"מ הו"ל בכלל הבא על א"א, וע"ע בערוך לנר כריתות ג': ויבמות ל"ג. בשם מהר"ם מרוטנבורג דלית בה כרת, וע"ע בשו"מ רביעאה ח"א סי' כ' אריכות בזה ובאה"מ שנה ב' סי' צ"ט:
ומכה חבירו הכאה שי"ב שו"פ חייב לשלם, ובאין שו"פ לוקה, וכן בהכאת אב ואם, ורק בהכאה שיש בו חבורה באב ואם חייב מיתה ופוטר ממון, ואף בשוגג חמ"ש פטורין, ובמנ"ח כ' דכל זה רק שלא ברשות, אבל אם או"א אומרים לו שיכה או קללם, או חבירו א"ל, א"ע בלאו זה וא"ח מלקות או מיתה, וראיתי שהביאו ראי' ממ"א (כ' ל"ה) ואיש א' אמר הכני כו', ולכאו' הא כל אדם מוזהר על כבוד נביא ושפיר עביד דלא הכהו ומוכח כיון דנתן לו רשות מותר, וע' ריב"ש תפ"ד, ס"ח קכ"ו ותקע"ג ומקור חסד, ונפ"ח קכ"ח סמ"ה. וער"מ פכ"ו ה"ו מסנהד' אע"פ שיש לדיין ולנשיא למחול על כבודם אבל לא על קללתו, וכ' הכ"מ דוקא אם כבר קילל כיון שכבר עבר ל"מ מחילה, אבל כשנותן רשות לקלל אין כלל עבירה, וע"ע בקובץ כנסת חכמי ישראל סי' קט"ו שהביא כן ממהרלב"ח. ועחו"מ תכ"א בסמ"ע סקכ"א, באם אמר הכני פצעני ע"מ לפטור פטור עב"ק צ"ג., ומהני לפטור אף ממלקות עש"ה, ובשאלתות סוס"י ס' כ' דל"מ מחילה, וע' לימודי ה' סי' נ"ז ונת"ק כאן, ומ"ש בזה בפ' יתרו (כ' י"ב). ובמנ"ח חידש דאף על אביו טריפה חייב על חבלה כיון דשייך חבורה חייב ע"ש, וצ"ע מתוס' נדה ב': ד"ה דאיכא אתי' ממכה אבי' כו' בחזקת שאינה טריפה, וע"ש בגליון דגרס ע"ז, וע' בזה בס' שיח יצחק שכ' ג"כ כמנ"ח:
וע"ש עוד שנסתפק אי חייב גלות אם הרג לאביו בשוגג דחמ"ש פטור מגלות, ואף דהורג כל אדם הוי חמ"ש וחייב גלות, שא"ה דגלי קרא אבל במיתה אחרת דלא גלי קרא אפשר דפטור, ונוראות נפלאתי דבמכות ח': אב גולה ע"י בן ובן ע"י אב, ובגמ' דלר"ש אינו גולה דשגגות סייף ניתן לכפרה ושגגת חנק ל"נ לכפרה וצע"ג. ועוד נסתפק אם ב' בנים מכים אביהם במקל אי תלוי באין זה יכול כו' ובשפ"צ אות כ"א כ' דלא דמי דבכל עבירה אי נחלק על זה חצי וע"ז חצי שניהם פטורים דבעשותה כולה ולא מקצתה, אבל כאן אף אי נחלק על כ"א מהבנים מחצית טיפת דם שהוציא ג"כ חייב מיתה, בודאי חייבים אף בזה יכול וזה יכול ע"ש, ואדמו"ר מגור שליט"א אמר שכונת המנ"ח בזה יכול וזה א"י, או בזה א"י וזה א"י. ובחולין י"א: ילפי' דאזלי' בת"ר ממכה או"א, וק' למה נקט אמו דילפי' רק מאביו, וע' חתן סופר סוגי' דרוב, וי"ל מדכ' תורה אמו דמיותר דיש ק"ו מאביו א"ו אמו להקיש אביו לאמו מה אמו ודאית אף אביו ודאי ופריך שפיר ודילמא לאו אביו, ובס' פלפולא חריפתא יבמות כ"ב: תי' שאי' שם דרק בעושה מעשה עמך מחויב על אביו, ושפיר אי לאו אביו ממילא זינתה אמו, והוי אינה עושה מעשה עמך ואינו חייב מיתה על מכתה. ובשו"ת אמרי דוד סי' ס"ז תי' דספק נפשות להקל סנהד' ע"ט., והכא ק' באביו אף בספק אזלי' לחומרא דהוקש כבודו למקום קידושין ל':, ובסנהד' כ"ט. אין טוענין למסית, ונדרים ס"ד. אין פותחין בכבוד אביו ואמו כמו בכבוד המקום ער"ן, ומנ"ל דאזלי' ב"ר במכה אביו דאפי' ספק מחמירין, וע"כ מביא אמו דודאי, וכן אביו וע"כ מטעם רוב. ובעט"ח כ' דמכאן דיליף רוב ממכה או"א ס"ל דרובא התלי' במעשה אמרי', אך ביבמות קי"ט. בתד"ה ר"מ נראה דבאדם לא חשוב תלי' במעשה דממילא נזקק לאשתו ע"ש, אבל בבהמה חשוב מעשה, וע"ע תוס' בכורות כ'. ד"ה רבינא. ושמעתי קו' למהרי"ט סי' צ"ב דגבי זנות, דדבר דלא שכיח הוי כמו בבהמה דחשוב תלי' במעשה, וא"כ איך יליף רוב ממכה אביו, דאי הולכין אחר בעילת הבעל ל"ה תלי' במעשה אבל אי בזנות הוי תלי' במעשה. ובס' גן יוסף עדן דוד קידושין דל"ז. מביא שהק' זאת להחי' הרי"ם ז"ל והשיב לו דהשתא דקיי"ל רוב, ומיעוט גרע הוי זנות תלי' במעשה וגרע אבל לס"ד רוב ומיעוט שווין ל"ש לומר דלא שכיח וגרע, ז"א דמיעוט ורוב שווין עש"ה, ומצאתי בשו"מ חמישאה סי' ס"ד הביא הקו' מהמלא הרועים וע"ש מ"ש, עי"ל לרשב"א חולין י"ב היכי דמיעוט ג"כ במעשה אזלי' בת"ר, וגם י"ל דהא דאמרי' רוב בעילות מבעל הוא משום מצות עונה, ובמצוה וחיוב לא נקרא תלי' במעשה, וכמו בדשל"מ בנדר דאע"ג דהוא מחוסר מעשה משום דמצוה לאתשולי בנדרים נ"ט., וא"ש בזה בפסחים ד'. חזקתו בדוק אע"ג דהוי במעשה, אע"כ דבמצוה שאני, וע' ישוע"ק או"ח סי' תל"ז והביאותי' בפ' בא (י"א ב'):
וגם הק' המפו' איך מוכח ממכה או"א רוב, דלמא איירי שהשקו לאמו אחר שנולד הבן וחייתה ומוכח דלא זינתה, ותי' דאין ראי' דלמא הבעל ל"ה מנוקה מעון, או שהי' לה זכות דמגין, ועפרד"י וישב דרפ"ט מ"ש בזה ליישב קו' הגר"צ האלברשטאט, דאיך משכחת ב"כ בשריפה לתוס' חולין י"א: ד"ה ליחוש, דממיתה למיתה ל"א ב"ר, דלמא לאו כהנת ומחויבת מיתה אחרת ול"א ב"ר ע"ש הרבה מזה. וכעת נלפענ"ד דתוס' חולין ד"ה כגון הק' דאיך מוכח רוב, דהכא איכא נמי חזקת כשרות, וי"ל דהק' המפו' איך חייב מיתה דהא אית לי' להבן ג"כ חזקה חזקת חיים, דיעמידו אותו כמו שהי' חי עד השתא כן ראוי לחיות עוד, והתי' דרובא וחזקה רובא עדיף, אך הא ז"ד בחזקה דמעיקרא אבל חזקה דהשתא לא עדיף רוב מינה, וכ"כ בש"ש ש"ד פכ"ד דהא דא"ה בממון אחה"ר לימא רובא וחזקת ממון רובא עדיף, והתי' דכל הטעם משום דרוב הוא השתא לפנינו וחזקה רק שהי' מעיקרא כך, ומשו"ה בחזק"מ שג"כ השתא לפנינו מוחזק הוי כרוב ע"ש. וכאן הדק"ל במכה אביו חזקה מנגדת לרוב יעמידו אותו בחזקת חי ודמי לחזק"מ, אך לתוס' דאיכא נמי חזקת צדקת, ואוקי חזקת חיים של"י נהרג נגד חזקת צדקת ונשאר רובא לחוד, וא"ש קו' הר"צ דיש לחדש הא דממל"מ ל"א ב"ר זה ברוב גרידא אבל ברוב עם חזקה אזלי', דתוס' הוכיחו מהא דסנהד' ע"ט: נסקלין בנשרפין ל"א ב"ר, וזה ברוב גרידא, ואחז"ר מצאתי שכ"כ בשו"ה כלל י"ב ד"ה ואגב. וא"ש דב"כ דחייבת שריפה דאיכא נמי חזקת צדקת ויש רוב וחזקה ואזלי' אף ממל"מ, ול"ש דחזקת חיים מנגדת לחזקת צדקת, ז"א דכאן ל"ש חזקת חיים דכמו דחי עד היום צריך לחיות עוד, דבלא"ה לא תחיה אף אם לא כהנת תהי' נידונית בסקילה, וסו"ס לא תחיה, ואיכא רוב וחזקת צדקת ואזלי' אף ממל"מ, וע"ע או"ח קידושין ל"ב, ושו"מ תנינא ח"ב ל"ה: