מקלל. ע' סנהד' ס"ו. ומהרש"א, ובס"ח תקע"ו כ' טעם דמקלל לאח"מ חייב ומכה פטור, דמקלל יש היזק לאב בנשמתו, והגרי"פ ציין לזה בסנהד' פ"ה:, וברש"י כ' דמכה ליכא חבורה לאח"מ משא"כ מקלל, ועב"י חו"מ כ"ז וט"ז ותומים סק"ד, ובב"ק צ'. התוקע לחבירו נותן לו סלע, ופרש"י דהקנס משום בושת וע"ש בתו"ח, ובערכין ט"ו. אומר בפיו חמור מעושה מעשה, וע"ע בשו"מ תנינא ח"ב ל"ה: והא דאם או"א אינם עושים מעשה עמך פטור בקללה, כ' במנ"ח מ' ר"ס אות י"א דלא נתברר אי דוקא רשע מפסולי עדות דהיינו מלקות או אף בעבירה דרבנן וע' בזה בשו"ת משיב שלום י"ד, ובפענח רזא הק' איך יפסיק בזה מיתה ימחול האב ויפטר, וי"ל דאחר התראה ועדים א"י למחול, ובאמת ק' דאטו מחויב האב למחול, וגם התר"ס ל"ה כתוס' גיטין ל"ג., ועחת"ס חו"מ כ"ח. וגם מ"ש לאחר התראה א"י למחול, ע' סנהד' פ"ח. בן סו"מ אב יכול למחול אחר התראה קודם גמ"ד לרמב"ם, וקודם הבאתו לב"ד לרש"י, וגוף פשיטתו דאב יכול למחול ל"י מנלן דא"כ גם מקלל לעצמו ימחול לעצמו, והר"מ פסק בפכ"ו ה"ו מסנהד' דא"י למחול וצ"ע, וע' יגדיל תורה שנה ד' סי' י"ט:
ובמנ"ח מ' רי"ב בשם ר"ן קידושין דעל בזיוני ל"מ מחילה, ובמצוה מ"ת כ' דמהני מחילה, וע' הגהות לשו"ת מהר"ח או"ז רמ"ד, טו"א ר"ה כ"ח ד"ה את, ובית יצחק יו"ד קנ"ט סק"י. וע' בקומץ מנחה מ' ר"ס מ"ש על הקו' דילפי' ממכה אביו רוב למה לא ילפי' ממקלל, והתי' שמשכחת שמקלל אביו בכל מקום שהוא, ובודאי יש לו אב, אך ז"א דלמא הוא גוי, ובגוף הדין במקלל אביו בכ"מ שהוא שפשוט שחייב, צ"ע דשתוקי פטור על אביו כרמב"ם וחינוך שם, אך משכחת מקלל כלל ישראל ג"כ חייב ע"ש:
ובית האוצר ח"א כלל ר"ז נסתפק בהא דאשתו כגופו אי אמרי' ג"כ להיפך בעלה כגופה, וע' כתו' ב'., בתד"ה מציא דאין הבעל שדה שלה, וכן י"ל דאשתו בטילה אצלו אבל אין הוא נחשב גופה ע"ש ובאוה"ח כ' כשמקלל אבי' מקלל גם אמו וכן להיפך והטעם לצד שאב ואם הם גוף אחד כמאמרם אשתו כגופו, הרי דס"ל דאמרי' בעלה כגופה, דאל"כ מקלל אב ל"ה ראוי שיוחשב אם, ומס' עץ החיים שער אבי"ע פ"ב לא משמע כן, וע' ברכות כ"ד. וע' בשיורי ברכה יו"ד ר"מ סק"ג דהביא דלא דוקא קללה אלא אף בזיון דברים ע"ש בשם ס' מנחה בלולה, ובת' ירושלמי ודי מבזי, ובויקרא (כ"ד י"א) על ויקלל ת' ירו' וחרף, וג"כ צ"ע דבר"מ פ"ה ה"ט מממרים ויו"ד רמ"א ס"ו אי' המבזה או"א אפי' בדברים ב"ד מכין אותו מכות מרדות, ולהעניש כפי מה שיראו ומקלל חייב סקילה וצ"ע, ובמקלל או"א אי מהני תוכ"ד, עחת"ס אה"ע ח"א צ"ח וצפנת פענת פ"ב ה"ט מעכו"ם בזה עש"ה.