ינצו ערש"י, ובס' זרע ברוך ב"ק ד"מ הקשה אמאי לא כ' נמי ברישא ל' יחיד כמו בסיפא ונתן בפלילים, ונ' ע"פ רש"י ובעה"ט דהכא כ' וכי ינצו, ואידך אנשים יחדיו, מה התם ממון אף כאן נתכוון להרוג זה והרג אשה פטור ממיתה וחייב ממון. ויובן דבא להורות אם ב' הרגו אשה שלא בכוונה א"ח כ"א כופר א' כאיבעי' בב"ק שם וכ' ונגפו בל"ר אף דשניהם המיתו ילפינן מאידך קרא דוינצו מה שם אינו נוטל יותר מנזקו אף כאן והא דאיבעי' שור של ב' שותפין כו', יש לחלק דבאשה דל"ח מיתה ביד"ש רק ממון, לכך אין משלמין שניהם רק כופר א' דתשלומין בתורת דמים, אבל בשורו דכ' וגם בעלי' יומת ודרשי' דחייב מיתה ביד"ש, אפשר כיון דלכפרה אתי בעי כופר שלם ולא סגי בחצי מכל אחד כאיבעי':
וע' במזרחי דהורג עובר פטור אף דרוב לאו נפלים. וע' במשכיל לדוד, ופליאה על הנובי"ת חו"מ נ"ט שחידש כן מדעתו, דרוב ל"ש רק אם כבר יצא לעולם אמרי' מדנולד בלי פגע ובשלום הוא מרוב וולדות, אבל קודם שיצא לאויר עולם אף שהוציא ראשו חי אינו בכלל רוב, וכ' שם שלא מצא זאת, ובמח"כ קדמו במזרחי. וקשה מנדה כ"ט. עברה בנהר והפילה מביא קרבן ונאכל, דרוב ולדות בר קיימא, הגם דלא נולד בלי פגע, דהא הפילה טרם שנגמר ואזלי' בתר רוב ולדות בני קיימא, וע' פ"ז ה"ו אהלות ובתוס' רע"ק, ומ"ש בפרד"י בהשמטות לפ' תולדות (כ"ה כ"ב) דקע"ג על ויתרוצצו הבנים בקרבה עש"ה, וברדב"ז ח"ב תרצ"ה, וע' שו"מ קמא ח"א קצ"ה סתירה לזה מהרבה מקומות, בתנינא ח"ג קי"א, וחמישאה סי' י' בחקר הלכה ה' אבילות אות י"ג, ובכורי שלמה בהשמטות ליו"ד סי' י' אות ל"ד ושו"ת זיו הלבנון סי' מ"ד. ומהאריכות לא העתקתי:
וגם ק' מיבמות ל"ו. וא"ת הלך אחר רוב נשים ולד מעלי' ילדן, הרי דאף קודם שיצא לאויר עולם ג"כ בכלל רוב נשים ורוב נפלים, וע"ע שם ס"ז. ורש"י ד"ה כולן, ומהרי"ט ח"א נ"ז. ודגמ"ר יו"ד ש"ה, וחת"ס יו"ד רצ"ה רצ"ו:
ועכל"ח מ"ש ברמב"ן דתשלומי דמי ולדות קנס, וכ"כ בתיב"ע, וא"ש קו' תוס' סנהד' פ"ד: ד"ה הו"א, דאיך יחייב על עוברין מיתה א"כ למה חייב דמי ולדות הא חייב מיתה, ולהנ"ל אפ"ל דגמ' אזיל לר"מ דחידוש שחידשה תורה בקנס אע"ג דמיקטל משלם, וע"ע חמד"י קונ' ב"נ אות ז' בשם הגה"ק מטשעכינוב ז"ל, וע"ע בריב"א עה"ת, בית האוצר ח"א כלל י' אי עובר בכלל אדם, ובשו"ת משיב שלום ס"ו. וי"ל ע"ד רמז דבכתו' קי"ב. דור שבן דוד בא קטגרי' בין ת"ח וחלוקי דעות ביניהם, ועקבתא דמשיחא קרוי' חבלי לידה, וז"ש וכי ינצו אנשים ומשמע ת"ח כמ"ש רש"י בשלח (י"ז ט') בחר לנו אנשים יראי חטא, ותיב"ע תקיפין בפקודא, אם ינצו אנשים ת"ח, צפה לישועה, כי ינגפו אשה הרה, והי' חבלי לידה וחבלי משיח:
ונגפו אשה הרה, ערש"י וישב (ל"ח כ"ד), וארא (ז' כ"ז):
ענש ערש"י ורמב"ן, ובפענח רזא הק' דמי ולדותי' דלמא נפל הוא, וי"ל דאזלי' בת"ר, ובחת"ס אה"ע ח"ב קמ"א ד"ה לכאו' הק' דאטו משלם כמה יהי' שווין הלא משלם כמה אדם נותן עכשי' בעד עובר זה שיש לספק עליו שהוא נפל, ובקובץ יגדיל תורה תר"צ סי' י"ט תי' דודאי מה ששמין בנזקין כעבד כנעני אע"פ שאינו נמכר העבד ורק שמשלם לו מה שנפחת משווי' לגבי עצמו, וכן דמי ולדות התורה חייבה לשלם מה שהי' שווים לאב, אבל קודם שנולדו ויש ספק אם ישוו כלום ל"ש ליתן כלום: