וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר, עי' משכיל לדוד, והגר"א ז"ל אמר שראשון מלא שצריך י' טפחים כשפותח הבור, ואם הי' ט' טפחים וכרה אחר טפח חייב הב' שהשלים, והוא מב"ק נ"א. להביא כורה אחר כורה, וז"ש כי יכרה בר אף כי חסר חייב. והגר"ש כהן ז"ל אמר לרמז דקיי"ל כשמואל בב"ק נ': דבור משום הבלא או חבטא, וקמ"ל דפעמים בעינן מלא כסתם בור שהוא י' טפחים, והיינו במלא ספוגין של צמר דליכא חבטא וחייב רק משום הבלא, והדר אמר דזמנין חייב אף בבור חסר, היכי שהחיוב משום חבטא ובהמה עומדת, דבכה"ג סגי בו' טפחים וכריסא דתורא עד לארעא ד' טפחים בב"ק נ"א.:
רש"י ה"ה לכל בהמה, ערא"ם, וב"ק נ"ד. ובמהרש"א ואמה"צ אריכות, ובבעה"ת הק' למ"ל שור ולא אדם, ת"ל מדכ' והמת יהיה לו מי שהמת שלו ומת אדם אסור בהנאה, ותי' דמיירי בע"כ שלא מל ולא טבל דשרי בהנאה ע"ש, ומשמע דאם מל וטבל אסור בהנאה דדינו כישראל, אמנם בתוס' ב"ק ד"י. ד"ה שהשור כ' דאיצטריך לעבד ולעכו"ם הקנוי לישראל, ומשמע דגם ע"כ שמל וטבל מותר בהנאה, ובבית האוצר ח"א כלל ח' אות ב' הביא ראי' דמת עכו"ם מותר בהנאה מירו' פ"י ה"ה משבת דמוציא מת לקברו, ובבלי סנהדר' י"ט: במאה ערלות פלשתים שווין פרוטה דחזי לכלבי ושונרי, ועמל"מ פי"ד הכ"א מאבל, ובתוס' נדה ע"א. כ' דעור אדם מותר בהנאה מה"ת, ועי' זבחים ע"א: תד"ה וטריפה, וערכין ד"י תד"ה נפשות, ור"מ פ"ה הי"ז מערכין, וביו"ד שמ"ט ס"א אי' מת בין ישראל בין עכו"ם אסור בהנאה, וענקה"כ ופ"ת בשם שו"ת אבן השהם ל' דמת עכו"ם רק מדרבנן אסור, ועצ"צ י"ג, יד אלי' ס"ו, פרי תבואה כ"ה, ברכ"י, שאילת יעב"ץ ח"א מ"א, וח"ב קצ"א, תשובה מאהבה ח"א מ"ז, חכ"צ קל"ו, ומים חיים או"ח י"ט. ובעבד לפמ"ש בב"י או"ח קנ"ט בשם ס' המנהיג, דאין נוטלים לידים מעכו"ם ועבד דבעינן כח אדם ועכו"ם ועבד אין קרוים אדם ע"ש. א"כ מבואר דגם עבד אין קרוי אדם, וע"ש בביהא"צ אריכות גדול', ובאמה"צ ב"ק ד"י אות ל"ד העיר כדבר חדש דאפי' לתוס' דמת עכו"ם ועבד מותר בהנאה, ז"ד כשמת על מטתו או נהרג, אבל ע"כ שנתחייב מיתה ונגמה"ד בב"ד והמיתוהו דנתחייב מיתה ע"פ דין הוי כמו שה"נ דאסור בהנאה לכ"ע, ואין חילוק בין עבד לשור בזה, וקדמו בזה, בביהא"צ שם, ועכל"ח באות י"א שהשיג עלי', ועקצה"ח ת"י סק"א, ובקונ' פלפול חברים, וע"ע במנ"ח מ' נ' ונ"ב לא כהנ"ל, וע"ע בהמקנה דנ"ו: בתד"ה המקדש, שבו"י פ"ט, תו"ת, בית יצחק או"ח ט"ו אות ח', ובכורי שלמה בהשמטות לאו"ח סי' ב' ג' ע"ש אריכות גדול':
חופר בור בר"ה חייב ובעשה שליח משלח פטור דאשלד"ע בב"ק נ"א., וערש"י נ"ג. דרק גרמא ובמל"מ פ"ב ה"ב מרוצח ב' בשם מהרי"ט ח"א קט"ז, שנסתפק אי גם באיסור דרבנן אשלד"ע, והק' עלי' מכאן דאיסור קלקול בר"ה רק מדרבנן ואעפ"כ אמרו אשלד"ע, ובמנ"ח כ' דודאי לעשות תקלה בר"ה איסור תורה כר"מ פי"א ה"ג מרוצח, ורש"י דנקט איסור קלקול לאו דוקא, רק הכונה דאסור מחמת תקלה והוא איסור תורה. וע' בפתחי שערים על ב"מ קי"ח: בשם מרכבת המשנה, דאסור מדאו' לקלקל ר"ה מדכ' ולא תשים דמים בביתך, ועמנ"ח מ' תקמ"ז במעקה: