אם בשבת ל"א. כשמכניסין לדין שואלין נו"נ באמונה קבעת עתים לתורה וכו', והקשו תוס' סנהדרין ז'. הא אי' שם דתחלת דינו של אדם על דברי תורה, וי"ל דשואלין נתת ונשאת באמונה, ולענין מסחר צריך לידע הלכות אונאה, רבית, מדה ומשקל ועוד, ואם אומר שלא ידע הדין, א"ל מפני מה לא עסקת בתורה לידע הדינים, וממילא אין תחלת דינו רק לענוש שלא עסק בתורה: עי"ל לאנשים פשוטים שואלים תחלה על מסחר, וכמ"ש ונקרב בעה"ב אל האלקים", אם בעה"ב בא לדין השאלה "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו", אבל לרבנים ודיינים שאין להם מסחר שואלים תחלה על ד"ת. ובשבת ק"ד. אתי דרדקי ודרשו דאפילו בימי יהושע לא אתמר א"ב אלף בינה ג"ד גמול דלים, וצ"ב דמנ"ל דבימי יהושע לא ידעו מזה, וי"ל דבמגילה ג'. דשאל יהושע למלאך על איזה באת או על ביטול תורה או קרבנות, וא"ל על עתה באתי על תורה, וא"כ הי' ליהושע ספק אי תורה עדיף מקרבנות, ובסוכה מט: גדולה צדקה יותר מן הקרבנות, ודרדקי דאמר אלף בינה גמול דלים הקדים תורה לצדקה כ"ש דעדיף מקרבנות, ואם בימי יהושע אתמר כוותי' הו"ל ליהושע ליפשוט דתורה עדיף מקרבנות וע"כ דלא ידע:
והגה"ק ר"מ מפרעמישלאן ז"ל אמר ונקרב בעל הבית אל אלקים, עם מה יוכל ישראל להיות מקורב אל אלקים, אם לא שלח ידו אל מלאכת רעהו, אם לא עשה עולה לשום אדם: ובבעה"ת אם לא ימצא הגנב ונקרב, ר"ת אליהו ועש"ך עה"ת. ובלח"ת כ' כי נתקיים מ"ש בירמיה (נ' כ') בימים ההם יבוקש עון ישראל ואיננו וגו', כי בעקבות משיח לא ימצא עון כי הכל יהי' כמו היתר ממש, ומה שקראו לפנים גניבה קורין עתה באנקראט, ועוד הרבה דברים, וכאשר ידענו לעת כזאת שלא ימצא גנב, אז נקוה להופעת אליהו, דאז מנאצי ה' ימלטו מעונש, ועוד כבוד ינחלו, ואז אנכי שולח לכם אלי' הנביא. וע"ס גשמי ברכה אסתר (ג' ט"ו) דכאן מקרא קצר דהול"ל ונשבע אם לא כו', וכן שם והעיר שושן נבוכה הול"ל ואנשי עיר שושן, וכן שם (ח' ט"ו) והעיר שושן צהלה ושמחה, ובפ' בהר (כ"ה ו') והיתה שבת הארץ, תחת והיתה תבואת שבת הארץ, ועי' במקו"ב פ"ג ס"ג הרבה דוגמאות ממקראות קצרים: