לא תשא רש"י שלא ישמע בע"ד קודם חבירו, בשל"ה בתורה שבכתב כ' רמז שהנשמה וגוף ב' בעלי דינין כשבאין יחד ה' דן אותם, ואחר שכלה הגוף ונתעכל הבשר נשאר בע"ד א' ואין דנין אותו, וז"פ (דברים ל"ד מ"ג) וכפר אדמתו עמו, וערע"ב פ"ו מ"ו מסנהדרין אם נרקב הגוף נתכפרו עונותיו והוא מרש"י שם, והא דאין יכולין לדון א' בלי חבירו בסנהדרין צ"א. דמרכיבין חיגר ע"ג סומא, דהגוף אומר דבלי נשמה הוא כאבן דומם, ונשמה אמרה גוף חטא, ורק שניהם ביחד ע"ש, וזה פירוש בתהלים (י"ט י') משפטי ה' אמת צדקו יחדיו, רוצה לומר גוף ונשמה יחד, ועפ"ז כ' בזרע יצחק על משניות שם מ"ש באבות פ"ד מ"ד שתקות אנוש רמה, מי מקוה לזה, רק שאם גוף כלה נשמה אינה נידונה ומקוה שיאכלו רימה לבשרו, וע' אהבת ציון דרוש י"ב מזה, ובפרד"י ויחי ד' של"ז:
אל תשת, בח"ס כ' ביומא ט': מאן דר"ל משתעי בהדי' בשוקא יהבי לי' עיסקא בלא סהדי, נמצא בדברו עמי כמעיד עלי' שהוא ישר, ואם יהי' לאיש כר"ל עסק עם רשע וחשבו לישר, ואח"כ יתנו לו עיסקא בלא סהדי ואח"כ יכפור, נמצא דהצדיק הי' עד חמס, וז"ש א"ת ידך עם רשע להתחבר עמו להיות עי"ז עד חמס' וע"ס פני מבין: