Pardes Yosef, Exodus 23:25

וברך לחמך ומימיך והסירותי מחלה מקרבך, וק' למה כ' מקודם מזונות ואח"כ בריאות הלא חביב על אדם בריאות מממון, ובס' שם משמעון כ' עפמ"ש בתענית ח': בימי רשב"ג הי' כפנא ומותנא, אמר נבעי' רחמא אכפנא דכי יהיב רחמנא שובע לחיי יהיב, משו"ה מקדים מזונות קודם ועי"ז ג"כ יקוים והסירותי מחלה מקרבך ע"ש, ויש להעיר משמ"ע רפאנו קודם ברכת השנים, וכ' בב"ח או"ח קט"ז דמשו"ה כ' הטור ב' טעמים, מפ"מ תקנו רפואה בשמינית משום דדחי' הא דנבעי' רחמא אכפנא. ובענין שכר מצוה בה"ע ליכא, עמ"ש הרבה בפרד"י ח"א דף פ"ג. צ': קל"ד. קצ"ז. ר': ורס"ה: וקובץ דרושים ח"י סי' ט"ז, ובדברי שאול ואתחנן כ' דוקא במצוה שכלית, אבל בחוקית יש שכר בה"ע, ובנועם מגדים אחרי כ' דבמצות דרבנן יש שכר בה"ע, וכ"כ במעון הברכות דף י"ז וכ"ד, וייטב לב בחקתי, ועמש"ל בפ' שמות דף מ"ה. ובס' כה"צ כ' דברכה תחול ע"י יסורי צדיקים ע' ברכות י"ז:, וז"פ תהלים (ל"ז ט"ז) טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים, כלו' ע"י ריבוי רשעים מגיע רק מעט טוב לצדיק, וז"פ במשלי (י"ג כ"ה) צדיק אוכל לשובע נפשו ובטן רשעים תחסר, וק' דפתח בל"י ומסיים בל"ר, וי"ל ע"פ גמ' ברכות שם כל העולם ניזון בשביל ר"ח וחנינא בני די לו בקב חרובים כו', ויען שהוא מסתפק במיעוט לכן נשאר זכות מעשי' לדורו, אבל אם הצדיק אוכל לשובע אז בטן רשעים תחסר:
ובב"מ פ"ה. כל שני דרבי לא מצטרך למטרא מחמת יסורי', והברכה היה ע"י יסורי דרבי, לכן אמרה תורה ועבדתם כו', אז וברך את לחמך אך לא ע"י יסורי צדיקים, ושם בברכות ג': עמך ישראל צריכין פרנסה כו' פשטו ידיכם בגדוד, וק' איך יתיר לגזל, וי"ל עפ"מ שהק' בתו"ח חולין פ"ו אהא דכל העולם ניזון כו', כיון דזכותו הי' גדול כ"כ עכ"פ יהי' הוא כאחד מהם, וכ' דדורו ל"ה זכאים וחלק ה' לב' חלקים, א' כל ישראל, ב' ר' חנינא, ונתן את ר"ח למדה"ד, וכל ישראל למדה"ר, ונמצא דכל העולם ניזון בשבילו כי לפי שורת הדין כל המזון שלו, רק ממדה"ד נידן ר"ח שיהי' לחלקו מדה"ד, וז"ד כשיש צדיק גדול, אבל אי ליכא צריכים לצדיקים רבים, וז"פ בקהלת (ט' י"א) לא לחכמים לחם לפי שלא לנבונים עושר, שיבינו דמלח ממון חסר וליתן צדקה, רק מחזיקים הסימן עשירים מקמצים, וע"פ שורת הדין ראוי ליטל ממונם, ובגמ' כ' "עמך ישראל" הכוונה המון עם נקרא עמך צריכים פרנסת הנפש, וישראל ת"ח צריכים פרנסת הגוף, ואמר צאו והתפרנסו זמ"ז כיששכר וזבולן, וכיון שהשיבו אין הקומץ משביע את הארי, עשירים קמצנים, אינם רוצים להחזיק ת"ח ואין הבור מתמלא מחלייתו, ואמר לכו ופשטו בגדוד שיטלו מהעשירים בע"כ כי הוא חלק הת"ח, וע"ס שם משמואל פ' תרומה ותבא בשם זה"ק. וע"ע ב"ק צ"ב: מחלה זה מרה ופ"ג חלאים יש בה ופת שחרית מבטלתן, ורוב מחלות באים ממרה, ע' רש"י תענית ה'. ע"ש: