לא יסירו ביומא ע"ב: המסיר בדי הארון לוקה, וק' מאי אשמעי' הא בכל לאו לוקה, וכ' בשו"ת זכרון יצחק לתוס' פסחים צ"ה. דלאו דלא תוציא בפסח הוי לאו הנל"ע, וה"נ י"ל לא יסירו ממנו ואם הסיר בעמוד והחזיר קאי ואשמעי' דלוקה, וטעמו כמו שהק' תוס' שם דהוי ל"ת שקדמו עשה ולוקין, וער"מ פ"ט ה"א מק"פ, דמוציא בשר פסח לוקה, וע"ש בכ"מ פ"י הט"ו, וכאן הוי ג"כ לאו שקדמו עשה דכ' בטבעת הארון יהי' הבדים ע"ש, ובס' כה"צ, ובמכות ט"ו: למסקנא לר"ל בקיימו ולא קיימו, אין לחלק בין ניתק בין קדמו עשה, וא"כ ה"ה מסיר בדים אינו לוקה, משא"כ לר"י לוקין על ל"ת שקדמו עשה, וטעמו כ' ראשונים דלאו דגזלה א"א לקיים עשה קודם שיעבור על לאו, משא"כ בלא תוציא פסח, וכן הכא ושפיר לקי, ועשאג"א פ"ב, לימודי ה' ספ"ה, ושמע יעקב פ' בראשית אריכות - ובמכות כ"ב. פריך ולחשוב המסיר בדי ארון, ואי נימא כנ"ל דלר"ל אין לוקין הול"ל הניחא לר"ל אלא לר"י מא"ל, וי"ל ע"פ רש"י תמורה ד': דכהנים הואיל וריבה בהם מצות יתירות לוקין על להנל"ע, וא"ש דשם מיירי בכהן, והג' בעל אור שמח ז"ל אמר לשי' רמב"ם בפ"ג הי"ב מתמידין, וכ"ה בזה"ק בהעלותך דק"נ. דצריך להדליק נרות גם ביום שזהו ג"כ הטבת נרות לדידי', וכמו בשבת כ"ב: וכי לאורה צריך כו', ובא להראות כי הוא א"צ להאור רק שזה תוק דתיי והוצרך גם ביום, וכמו שהדלקה ביום, א"צ להאיר, כן בלילה, וכן ארון שנושא נושאיו צוה שבדים בל יסירו ממנו להורות כמו שאין ענין לבדים בעת מונחים באוה"מ, כן בשעה שנושאין אין נצרכים לצורך הנשוא רק לא יסירו הבדים תמיד כמו נרות ביום, וער"מ פ"ב הי"ג מכ"מ שמסיר א' ג"כ עובר, וע' שפ"צ אות כ"ג, וגם אם מסיר הטבעות עם הבדים ג"כ עובר ע"ש: