כרובים רש"י דמות פרצוף תינוק, וע' חגיגה י"ג: ומל"מ פ"ח הט"ו מכל"מ בענין כרובים, וכ' שמרש"י כאן נר' דאף במקום שנ' כרובים אין כונה צורות הכרובים אלא כל איזה צורה שירצה יעשה, דבפ' תרומה ביריעות (כ"ו א') דכ' כרובים מעשי חשב כ' ארי מצד זה ונשר מצד זה, וכן בפרכת (כ"ו ל"א) כ' ציורים של בריות, ותמה מאחר דפי' כרובים דמות פרצוף תינוק, וכמו שהי' בכפרת, ואיך יתכן בשאר מקומות שנ' כרובים שאינו דמות תינוק וכה"ק הרא"מ, וע' יפה מראה על ירו' סוף שקלים וברלב"ג, וברא"מ כ' הא דארי כו' לא דוקא, ושמא נתכון לזה המתרגם שת' כרובים דפרכת ומשכן צורות כרובים ובכפרת ת' כרובים ע"ש, ואחרי מחכ"ת כונת ת' דדוקא בכרובים דכפרת של"ה ציור בעלמא כ"א ממש דמות תינוק הי' עושה מזהב, ות' כרובים ולא צורות כרובים, אבל בכפרת ומשכן שהיו צורות בעלמא ת' צורות כרובים (וע"ל כ"ו א'):
ור' בחיי כ' דמשו"ה כ' שנים ולא שני, דשני בכ"מ שווים כמו שני שעירים שני כבשים יומא ס"ב: והכרובים ל"ה שווים, דא' הי' בדמות זכר ושני נקבה ע"ש, וע"ס מנחה בלולה, והעמק דבר, ותורה והמצוה למלב"ם, והוא פלא דבגמ' שם במקומו אי' ג"כ על שנים שיהי' שווים כבשים שנים, וע' בתורה תמימה וצע"ג, ובס' הברית עה"ת כ' כלל חדש כי שני לא יאמר, רק על דבר שכבר הוא בעולם שני כבשים שהם בעולם, וכן שני שעירי עזים, שני המאורות שכבר נבראו ועתה תקנם בלשון עשיי' כפרש"י שם, וכאן אמר שנים כרובים תבאנה בעולם במעשיך, ואחר היותם נגמרים אמר מבין שני הכרובים: