והיו הכרובים, ת"ח ושומר תורה צריך להצטיין בהתנהגותו וצ"ל מן "פורשי כנפים למעלה" השומרים מצות שבין אדם למקום, וגם "ופניהם איש אל אחיו" נקי מענינים שבין אדם לחבירו, (וע' תשא ל"ב ט"ו), ובב"ב צ"ט. הק' כאן כ' ופניהם איש אל אחיו, ובדה"ב (ג' כ') כ' ופניהם לבית, ומשני כאן בעושים רש"מ כו', אז פניהם איש אל אחיו כל אחד מישראל דואג גם על צרת חבירו, אבל כשאין ערש"מ אז פניהם לבית, דואג רק לעצמו ואינו חושב כלל לעזור לחבירו, וגם צורות כרובים ילד וילדה שסוד שמירת ארון וקיום התורה, הוא חינוך הבנים, והריטב"א יומא נ"ד הק' מהא דאי' שם כשנכנסו עכו"ם להיכל מצאו כרובים מעורין זב"ז, והלא בשעת החורבן ל"ה עושים אז רש"מ ואמאי הי' מעורין, ובס' כה"צ כ' ע"פ ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה ה"ה כאחיך (מכות כ"ג.), ובתהלים (ע"ט ב') נתנו נבלת עבדיך בשר חסידך לחיתו ארץ, והק' בסנהד' מ"ז: מאי עבדיך ומאי חסידך, כיון דאיקטלי הא הוי כפרה וקרי חסידך, א"כ בשעת חורבן שקבלו עונשם הוי אז פנים איש אל אחי', וע' ארץ חמדה: