זר ערמב"ן כשיהי' שורש דבר שתחול עלי' ברכה וכו', ובט"ז או"ח ר"ס תק"ע בשם הזהר, ובפרד"י לך י"ד כ"ג כתבתי בזה הרבה, וכ"ה במג"א ק"פ סק"א, והוא בזה"ק לך דפ"ח., ויתרו פ"ז:, ותרומה קנ"ג: וקנ"ז:, וע' באפוקי יהודה דרוש י"ט אות י"ג שחולק על הט"ז כי הברכה ביד איש אלקי איננו חל רק על דבר מה כי לא אל הוא שהוא בורא חדשות, אבל נס שה' עושה, בורא יש מאין, ובחנוכה שהי' הפך גנוז לא יבצר מה' לעשות גם בריאה יש מאין, ובס' ייטב לב לך דכ"ז: מביא כן משו"ת אמרי אש ומפרש הקרא "מאין" יבא עזרי ועז"א "עזרי מעם ה'", דאם העזר מה' ע"י נס אז הוא גם מאין, וע"ש בפ' מקץ דקי"ג וקי"ח שהצדיק דברי הט"ז דאם אפשר שיהי' ע"י הטבע ע"י אדם והוא שיחול הברכה על דבר מה, אז אין הנס צריך לעורר ע"י בריאה חדשה, ואמרי' גם בזה לא עביד ה' ניסא למגנא (ע' שמות א' י"ב), ועשו"ת כתב סופר או"ח קל"ו, דמ"ש במקץ (מ"ג כ"ג) אלקיכם נתן לכם מטמון כספיכם בא אלי, דהול"ל איפכא כספכם בא אלי, ומה שמצאתם הכסף ה' נתן לכם מטמון, ולזה"ק א"ש דאם הי' לוקח כסף בתחלה ל"ה נותן ה' מטמון יש מאין, לכן אמר ה' נתן לכם מטמון ואח"כ כספכם בא אלי ע"ש, וזש"ה להנחיל אוהבי יש בדרך הטבעי ואח"כ ואוצרותיהם אמלא שתחול הברכה על היש, ועבכ"ש ברכות מ', שו"ת מהר"י אסאד או"ח ר' ור"א, שו"ת מחנה חיים חו"מ י"ט, הגהות מהרב"פ או"ח סי' ע"ר, שו"ת עזרת יהודה י"ז בית יחזקאל סי' ב', ופרד"י נח דף נ"א. שמות ט"ז: ובענין אין סומכין על נס עמש"כ סו"פ וישב דף ש':, ובשמות ד"י ע"ב, שאולת יעב"ץ י"ד, חיים שאל ח"ב מ"ג רדלב"ז ב' אלפים ר"ג, ובגליוני הש"ס פסחים ס"ד: