מנורת ערש"י ורמב"ן ותורת העולה ח"א פט"ו וט"ז אריכות, וע' מנחות כ"ח לפה"מ לר"מ ובכור שור ר"ה כ"ד. יו"ד קמ"א ס"ח, פ"ח סקי"ג להלכה, וביע"ד ח"ב דרוש ז', - ובמד' הה"ד פתח דברך יאיר, והגר"א אמר דמכוונת לפסוקי התחלת תורה ז' קנים נגד פסוק א' של בראשית שיש ז' מלות, י"א כפתורים פסוק א' שמות, ט' פרחים פסוק א' ויקרא, וגובה המנורה י"ח טפחים כמנחות כ"ח:, וטפח הי"ח של הרגל הי' רק משהו לכן פסוק א' של במדבר יש י"ז מלות, כ"ב גביעים נגד פסוק א' דברים, וס"ה מ"ט כנגד מ"ט יום מפסח עד מ"ת, ע' אדרת אלי' ר"פ דברים אגרא דפרקא אות קע"ב, הגהות הגרי"ב פסחים ו', ודברי נועם מהה"ק משפיטיווקא ז"ל, וגם הי' צריך למנורה שמן לפי שמחכים כמנחות פ"ה: והוריות י"ג:, ובברכות נ"ז. הרואה שמן זית בחלום יצפה לאור תורה, ולכן הי' מצות הדלקה בלילה כמ"ש מערב עד בקר, דלכאו' לפמ"ש בשבת כ"ב: שלא לאורה צריך מה לי לילה או יום, אלא לרמז שעיקר לימוד תורה והצלחתה בלילה כמ"ש בטוש"ע יו"ד רמ"ו סכ"ג, ובחגיגה י"ב: כל העוסק בלילה ה' מושיך עלי' חוט של חסד ביום, וע' ע"ז ג': תמיד ל"ב: וסוף מנחות, ב"ב י'. סנהד' צ"ב. ועירובין ס"ה. לא איברי סיהרי אלא לגירסא, והא דאי' שם בעירובין מחדדין שמעתתך דיממא זה לחריפות אבל לאוקמי' גירסא דלילה עדיף, וע' בהקדמה לפרד"י ח"א שכתבתי בזה הרבה ובהקדמה כאן, ובע"נ פ' בהעלותך כ' דלומד בלילה יותר מחיובו ע"פ דין, על זה מקבל שכר, דאף דשכר מצוה בה"ע ליכא, אבל אם עושה יותר מכדין מקבל שכר, וז"פ העוסק בתורה בלילה מושך עלי' חוט חסד ביום, וע' בס' האמונה ובטחון פ"ז, ופרד"י ח"א דף פ"ג: קל"ד. ר':, ובפ' וארא מ"ה. - וסדר הלימוד הוא תנ"ך קודם ואח"כ משנה וכו' וע' אלשיך חקת (כ' ח'), ובסוטה מ"ד. הכן בחוץ מלאכתך זה מקרא, ואח"כ משנה וגמרא וע"ש במהרש"א, וקידושין ל'. מד"ר תשא, ושל"ה וקיצור של"ה הרבה מזה, והא דברכות כ"ח: מנעו בניכם מן הגיון ופרש"י שלא תלמדו יותר מדאי מקרא, אבל לא לפטור לגמרי מלימוד תנ"ך עם בניו, וע"ס יש נוחלין, חינוך מ' תי"ט, שו"ת מהרי"ט צהלין ע"ה, שאילת יעב"ץ קנ"ב, ותולדות אדם ח"א פ"ב, ובצל"ח מפרש דקאי על מלמד שאינו הגון, ועמ"ש בפרד"י בראשית ד"ל:, ובני הר"ר דוד שיחי' העירנו מסידור דרך החיים ה' ת"ת וד"א דקכ"ה, וס' הזכרון אות ט"ו מ"ש בזה:
רש"י מן העשת וכאן כו' רש"י פי' בשה"ש (ה' י"ד) קבוץ עב קרוי עשת, וערש"י יומא ל"ד: עששיות:
רש"י שהי' מתקשה, וצ"ב דבמנורת מקדש עשה חירם בעצמו (מ"א ז' מ"ח), ובס' קט"ס כ' ע"פ תיב"ע פקודי (מ' ד') דשלחן ומנורה הוריקו שפע עושר וחכמה, והבדל בין נבואת משה לשאר נביאים אי' בס"ק שבהם הי' התקרבות ה' אליהם כפי עמליהם, ולמשה נשפע יתר מהכנתו, וז"ש ה' למשה שיעשה המנורה להשיג נבואה מהשי"ת, ונתקשה משה כי זה למעלה מבינת אנוש, א"ל ה' השלך הככר לאור ונעשית מאלי' שה' ישפיע לו נבואה, אבל שלמה וחירם השיגו כפי הבינתם כ' ויעש המנורה (דה"ב ד' ז'). ובמד"ר בהעלותך מה עשה ה' חקקה על כף ידו של משה ואמר ראה כתבניתה, מנורה מורה על רב ומנהיג שצריך להאיר בתורתו וללמד לבני עירו ודורו, ונתקשה משה מהיכן ידע הקהל לבחור ברב כזה, א"ל ה' "מקשה תעשה" אם לא ירדוף להשיג רבנות, ואדרבה בקושי רוצה ליטול עלי' העול, זה ראוי ראוי להיות מנורה, ועוד נתקשה דאין זה סימן מובהק, דאולי שונא רבנות שהוא עשיר ואינו רוצה להשתעבד, אבל לא מפני שהוא זהב טהור ובורח מרבנות, נטל ה' ככר זהב והראה לו, להורות שגם אני לא אמרתי סימן הנ"ל בעשיר, ורק כוונתו על איש שניטל ממנו ככר זהב, ואפ"ה בקושי מקבל רבנות זה ראוי להיות מנורה, ועוד נתקשה דאיך יבחרו ברב זה הא חכמת מסכן בזויה (קהלת ט' ט"ז), חקק ה' על כף ידו של משה, רמז שת"ח שנקרא על שם משה (שבת ק"א: וש"ד), שישאוהו על כפם ויכבדוהו ויתנהגו בו כבוד:
ועשו"ת כנף רננה יו"ד ח"א נ' מענין מנורה דאסור לעשות אי בעינן כמותן ממש, וע' חכ"צ סי' ס', מהרי"ק שורש שע"ה, וש"ך יו"ד קמ"א סקל"ו, ובמנורה שהקנים בעיגול ולא ביושר כ' הבכור שור לאסור דלא מצינו שסידור הקנים יעכב, וכל שיש לו ז' קנים אפי' חסר איזה דבר אסור, אבל במשנ"ח ה' עכו"ם סי' י"ח מתיר, ובכנף רננה כ' דמנורה של זהב ודאי סידור קנים מעכב, וערש"י מנחות כ"ח. אבל בשאר מיני מתכות אין הסידור ביושר מעכב, ועמנ"ח ופ"ת: