הקרשים רש"י שיסד הפייט טס כו', והוא ביום א' של פסח אחר יוצר אור ד"ה אור ישע מחברו ר' שלמה בר' יהודה, ופיוט זה הובא ג"כ ברש"י שה"ש (ד' י') מה יפו דודך כו':
עומדים ערש"י ובסוכה מ"ה: שעומדין דרך גדולתן כד' מינים שבלולב, ועב"ח תר"ל שהק' על סכך איך יוצאין בה שמונח שלא כדרך גדולתן, וברבה"ז כ' דע"כ לא הוצרכה תורה אלא ד' מינים שנטלו בידו כמו קרשי משכן עומדים, אבל סוכה הוי קירוי מה ענין דרך גדולתן, ואלו צוה ה' לכסות משכן בקרשים מי שייך דרך גדולתן, ומה"ט גם בדפנות סגי מושכבים, וע"ס תו"א ורצוף אהבה, ברכ"י חו"מ י"ז סק"ג, שו"ת בית אפרים חו"מ א', ובית מאיר או"ח תכ"ב, ופרד"י תשא (ל"א י"ג). ובמד"ר שטים למד ד"א שלא יבנה רק מאילן שאינו עושה פירות, ומצינו כן בברכות ס"א: למדה תורה ד"א שיחזור גדול עם קטן בשושבינית וכמ"ש בזה בס' הדרוש והעיון, וגם בשבת קי"ד. ד"א בבישול לרבו אל ימזוג כוס לו, אבל ק' דמכל הנ"ל שמעי' רק ד"א, אבל כאן יש איסור לקוץ אילן עושה פירות, ולוקין במכות כ"ב. וב"ק צ"א:, ור"מ פ"ו ה"ח ממלכים, וי"ל דאי' שם דרק בדרך השחתה אבל לבנות ביתו אין איסור, וכ"כ הר"מ בפה"מ פ"ד מ"ו משביעית דאם דמים של אילן יקרים לעצים מותר לקצצו, וע"ע בפני"פ שופטים דצורך מצוה לא גרע ממעילה בדמים, וכ"כ במל"מ פ"ז ה"ג מאיסור מזבח בשם ב"ש, וע' פסקי תוס' פסחים סי' קל"א דאפי' קוצץ אילני סרק אין ברכה רואה בה, וצ"ע דלצורך מותר כנ"ל, ועט"ז יו"ד קט"ז סק"ה, ברכ"י או"ח תרצ"ו ס"ה בשם שאלתות דבכ"מ שאי' אינו רואה סימן ברכה אי לא ציית משמתינן לי', וע"ע שם תקפ"ה ס"ו: