והבריח בסוף עוקצין עתיד להנחיל ש"י עולמות לא מצא כלי מחזיק ברכה אלא שלום, ק' הל' מחזיק, ובאהל יעקב פ' נשא כ' דאנו מוזהרים לאהוב רעהו, ואהבת לרעך כמוך, ורמז והבריח התיכון מבריח בתוך הקרשים מקצה אל קצה, כן אהבת בנ"י זל"ז יחבר אותם להיות אחד וכמשקה בחביות שמחוברת בנסרים שאם יש פירוד תצא המשקה, כן לא מצא ה' כלי מחזיק ברכה אלא שלום, וברשעים כ' בישעי' (מ' ט"ו) הן גוים כמר מדלי כטיפין היוצאין מדלי אם הלוחות נפרדים, וזה כה תברכו בנ"י אמר להם אף כי המה רבים עכ"ז בלשון יחיד יברכך אז יחזיק הברכה - ובתהל' (קי"ט ק"נ) קרבו רודפי זמה ומתורתך רחקו, רודפי זמה יש להם התקרבות זל"ז אבל מתורתך אותם שמנהגם ע"פ תורתך רחקו זה מזה, וע' ביוסף תהלות ולקוטי אורות שם. והחשבון ש"י עולמות תרי"ג עצות וז' דרבנן, ואדם נברא דו פרצופין זו"נ ובין שניהם נשלם האדם וישיג תר"כ עולמות מחציתם לזכר ומחציתם לנקבה, ואף שא"א לקיים כל המצות, ורק באחדות ערבים זל"ז וכמ"ש בזה בפרד"י ויחי דשמ"ה: ולעיל הרבה מזה, וז"פ באהבה רבה, לקיים כל מצות תלמוד תורתיך באיזה אופן "באהבה" בעת שיש אהבה, וז"פ ירו' פ"ג ה"א דע"ז כד דמך ר' אבוהו אחוי לי' י"ג נהרי דאפרסמין אמר אלו למי, א"ל לך, אמר אני אמרתי לריק יגעתי, וק' וכי חישב שריק יגע כל ימיו, ועמ"ש בזה דבר נכון בהקדמה לפרד"י ח"א די"ז, ורק הפי' איני אשיג רק י"ג ולא יותר, ואני אמרתי לרי"ק גימ' ש"י עולמות דעתיד לכל צדיק, אבל באמת אחוי לי' י"ג לבד הש"י עולמות. עי"ל דכל תענוגי עוה"ז כאין נגד שכר עוה"ב, ובחולין צ"ח. דבעינן ס"א לבטל, ואיבעי' אי ס"א לבד האיסור וס"ה ס"ב, ותענוגי עוה"ז בב' חושים, ראיה שמיעה טעם ריח מישוש התענוגים כאין ואפס נגד עוה"ב, וה' פעמים ס"ב הם ש"י. ובס' קול סופר מס' עוקצים אות תקל"א הביא בשם מהרשש"ך ז"ל דצדיק יקבל רק ש"י עולמות, דחצי' השני תקבל אשתו אשר סבלה לעניות ומיעוט הנאת עוה"ז דבעלה למד, והאשה נקראת אוצר של איש וז"ש להנחיל לאוהבי רק יש עולמות, יען ואוצרותיהם אמלא, שאתן חצי השני לאשתו ופח"ח, וגם קאי על הת"ח ועל המחזיק אותו כיששכר וזבולן. - ובחו"י פ' יתרו הא דמשלי (ג' י"ז) דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, דדרך מקרי דרך רבים, ושל יחיד נתיב, ובכל א' יש מעלה וחסרון, בדרך יש בלבול הקולות מעגלות, ומעלה שבטוח מלסטים, ובנתיב להיפך ששמה שקט שאין נוסעים הרבה, אבל חסרון מורא מלסטים, ותורה הוא דרך הרבים, ואעפ"כ דרכיה דרכי נועם, וכ"כ בפי' הגר"א במשלי (א' ט"ו, וג' י"ז):