כמשפטו בירו' פי"ב ה"ג משבת, וכי משפט יש לקרשים אלא קרש שזכה לצפון יעמוד לעולם שם, ומשו"ה הי' צורך לכתיבה לרשום וכו', וע' רה"ז ולעיל (כ"ה י"ד):
הראית בהר ערש"י וש"ח דהו"ל אשר תראה, וי"ל דדרך בנ"א להתפעל מדבר חדש, ומה שישן יותר, מתרחקים ממנו ביותר, וכמ"ש הגר"א בקהלת (ט' ט"ז) חכמת מסכן בזוי', מל' הסכן הסכנתי, דמי שמורגלים בו חכמתו בזוי', ואם יבא לעיר אחרת יהי' חשוב וכמ"ש בפ' לך דע"ב:, ובברכות ס"ג. בכל יום יהי' בעיניך כחדשות, וכאלו היום קבלוהו מסיני, וז"ש והקמת את המשכן עד רגע האחרון של המלאכה צריכה להיות באותה זריזות כמו שהי' בזמן אשר "הראית בהר", וז"פ הראה למשה כמין מטבע של אש, דאם יתועדו להתיעץ על דבר טוב כל אחד יחמם א"ע וצועק שזה דבר נחוץ אבל לאח"ז יתקרר מעט מעט, וז"ש הראה כמטבע של אש, שמה שדיבר על האספה בהתלהבות אש שנחוץ ליתן הרבה, יהי' לעולם באותה התלהבות האש, וע' ילקוט הדרוש סי' כ':