פרכת ברש"י בל' חכמים פרגוד, מאחורי הפרגוד, ברכות י"ח:, וסנהד' פ"ט:, ג' אין הפרגוד נועל בפניהם - ובפ"ח מ"ה משקלים ארכה ג' כו' וג' מאות כהנים מטבילין אותה, וברע"ב גוזמא, והוא בחולין צ':, ותמיד כ"ט: והגר"א אמר דפרכת ארכה מ' אמות ורחבה כ' והוי סביב ק"כ, ואמות כלים בת ה' טפחים הו"ל ת"ר, ורצו הכל לזכות בהמצוה אחזוהו ש' כהנים כל אחד בב' ידיו הו"ל ת"ר טפחים דיד הוא טפח, ומ"ש גוזמא מה שהי' משמונים וב' ריבוי, וא"ש משה"ק בתפא"י שם, ומצאתי בשו"מ תליתאה ח"ג נ"ב שכ' דגוזמא דריב"נ אמר תפוח וגפן ופרכת כולן גוזמא, ומשמע דהג' גוזמא א', ובכל הג' תמצא שהוא מחמת ג' מאות, וראי' דתוס' הק' למה לא חשוב כוס של זהב, ומ"ש דבתמיד דחו להך, תמוה מכאן לא דחו, ולהנ"ל א"ש דבאמת לא נדחה רק כאן חשב רק גוזמא של ג' מאות, - וגם מצינו ת' לשון גוזמא, ברכות ל"א. אייתי כסא דמוקרא בת ת' זוזי, ע"ד גוזמא דדבר הקנוי בסך זה הוא דבר חשוב כאות ת' שהוא מספר הגדול בכל א"ב, וישלח (ל"ב ז') וארבע מאות איש, ש"א (כ"ה י"ג) כארבע מאות איש, וובש"ס ברכות ה': כ'. נ"א: שבת ל"א. פסחים ס"ב: מגילה ג'. וז"ש עפרון ארבע מאות שקל שחשוב, ביני ובינך מה הוא, ואח"כ כ' עוד הפעם וישקול את הכסף ד' מאות שקל, למה הכפל, ורק דהי' אפ"ל שמ"ש עפרון ת' אינו בדיוק, רק הכוונה הרבה שקלים, אך אברהם לגודל חשקו במערה מיהר ונתן ת' שקלים, ואף שבלי ספק עפרון הי' מתרצה בפחות עי' שער ב"ר, הנשר ש"ה צד קע"ב - ובברכות כ'. מתון מתון ד' מאות זוזי שווי', ומצאתי בחת"ס אה"ע ח"ב סי"ט פשט, מתון לשון המתנה, ולא להיות נפחז, ומאתן פי' מאתים, וההפרש במבטא בין מתון למאתן, רק המשכת הברת האל"ף, והנפחז ונמהר ואינו מושך הא', אינו ניכר בין מתון למאתן, נמצא ההפרש בין מתון מתון ב"פ, למאתן מאתן ב"פ יש הבדל ד' מאות ופח"פ:
ובקהלת (ו' ג') אם יוליד איש מאה ג"כ ע"ד גוזמא ע"ש בס' גשמי ברכה, ובהוריות ג': מאה שישבו להורות, ובסנהדרין מיירי, ודי בע"א, ופסחים פ"ט: מאה פפי, וב"ק כ"ז: מאה פנדי, ובשמיני (י"א מ"ב) מרבה רגלים, ורש"י נדל שיש לו רגלים מראשו ועד זנבו ובל' צרפות הוא מאה, וכ"כ בחולין ס"ז: נדל שיש לו ק' רגלים, ובספרי טבעים הביאו שהם במספר ל"ב לזכר ול"ד לנקבה, - ושם בפסוק ו' ואלו חיה אלף שנים ג"כ גוזמא ובדניאל (ה' א') לקבל אלפי חמרי שתי, והוא גוזמא דאין בכח אנוש, ובתהלים (ק"ה ח') דבר צוה לאלף דור, ושנות עולם ו' אלפי שנה, ובמד' שמואל רבתא פכ"ב באותו הלילה שברח דוד מפני שאול למד משמואל מה שאין תלמיד ותיק לומד לק' שנה, וע"ש בהגהות רד"ל, - ומענין ששים עמ"ש בפ' בשלח דף קכ"ט: - וע"ע ברש"י בכורות י"ז. דרגיל הש"ס לומר בכ"מ עשרה אף דמשמע לעולם, ועמ"ש בזה לעיל בפ' יתרו דף ק"מ. - וממספר חמשה עמ"ש בפרד"י ח"א דף צ"ד: ושל"ד. וגם בעירובין רגיל מספר חמשה, בדף כ"ו: ל"ז: מ"ח: ס"ד. ס"ט: ע"ב. וע"ג: