ושמת ערש"י דמזבח עמד באמצע בית, עשו"ת חת"ס או"ח כ"ח שהביא מזה ראי' שעמוד הבימה שקוראין עליו צ"ל באמצע בהכ"נ וכר"מ פי"א ה"ג מתפלה, וטור ורמ"א או"ח סוס"י ק"נ, והוא ג"כ בסוכה נ"א: באנשי אלכסנדריא, ובח"ס כ' דמסברא כן הוא כיון שאנו מחזיקין הבימה שבה קורין פ' קרבנות כמו מזבח, שמפני כן מסבבים הבימה בסוכות כמו שסבבו המזבח, והמזבח עמד באמצע כרש"י הנ"ל, ובתענית כ"ז: בזמן שבהמ"ק קיים קרבנות מכפרים, ועכשיו קריאה בתורה במקום קרבנות והקרבה על מזבח, ולכן קריאה ג"כ על בימה וכמו שמזבח באמצע כן צ"ל בימה, וכל האחרונים הסכימו לאסור, ועשו"ת כתב סופר או"ח י"ח אריכות בזה, וענבי"ת או"ח י"ח אי מותר לבנות בהכ"נ בח' צלעות וח' זוית והשיב ע"ז, ומסיים אם רוצים להדמות לבתים או להיכלי שרים, קורא אני עליהם ושכח ישראל עושהו ויבן היכלות לכן אין לשנות דבר ממנהג ישינים עכ"ל, וגם ברמ"א תר"צ סי"ז כ' בשם ב"י דאין לבטל שום מנהג או ללעוג עלי' שכך הוקבע וע"ש במג"א סקכ"ב, וע"ע שו"ת אמרי אש ז', לב העברי על צוואת ח"ס ח"א דמ"ט אריכות, שד"ח ערך בהכ"נ אות י"ג, שו"ת משיב דבר או"ח ט"ו, ובס' דברי יוסף עה"ת קונטרס גדול בענין זה וכולם סיימו לאיסור, וע"ע במקור ברוך ח"ב פי"ב ובחת"ס או"ח סוס"י נ"א ויו"ד קצ"א כל המפקפק על מנהגנו צריך בדיקה אחרי', ועמ"ש בפרד"י ויצא דרט"ז: על לא יעשה כן במקומנו, וע"ע ברש"י מסעי (ל"ו י"א), ובקידושין פ"ג מ"ט קדשתי את בתי הגדולה, וא"י אם גדולה שבגדולות, ומשמע דאין חשש, ובשו"ת בית יחזקאל סי' ס' חילק אם האב נותן נדוניא לבנותי' א"י להשיא בתו הצעירה ויש בזה חשש קנאה, ובשבת י': אל ישנה אדם בנו בין הבנים, אבל אם אין נותן נדוניא, ורק בא א' וקידש הצעירה אין חשש, וגם לבן לא נתן כלום וכמ"ש (ל"א ט"ו) הלא נכריות נחשבנו לו וגו', א"כ אין חשש ליעקב לעשות כן, וע"ע מגילה י"ג: אית לי אחתא דקשישי מינאי ולא מינסב לי מקמה, ועט"ז יו"ד ר"ח סק"א, שו"ת הרי בשמים ח"ב פ"ה, גרגרי כסף כאן, שמלה לצבי על אה"ע סי' א' אות מ' מ"ש באוה"ח כאן, חבלים בנעימים ח"ג ע"ח, קובץ בית ועד לחכמים שנה י"א סי' כ"ה, גשמי ברכה אסתר (ג' ה'), ומקו"ב במבוא פ"ב ס"ד, וח"ג דף תרנ"ו: הביא מהרבה מקומות דראוי ללמוד דבר הגון מכל אדם אף מרשע, - וע"ע שו"ת אבני חפץ כ"ה אי מותר להשיא לקטן קודם הגדול, ונגע בזה דמחויב לכבד אחיו הגדול, ומה שמונע עצמו מנשואין אין עליו חטא, דהוי אנוס מתקנות חכמים, וכתוס' שבת ד'. ד"ה קודם, - ובסוטה ל"ד: וחברון שבע שנים וכו' וכי אפשר שבונה אדם בית לבנו קטן קודם לבנו הגדול ע"ש, ואף דאין למדין מקודם מ"ת כירושלמי ותוס' מו"ק כ'. מ"מ בשבו"י ח"א כ"ו, כ' דמלתא דמסתבר למדין, וכ"כ בשו"מ רביעאה ח"א מ"ח, וכמו שהבאתי בזה בפ' ויחי דף של"ט. ושנ"ו. - ואין לומר דחיוב כיבוד רק לאחיו הבכור אבל לא הגדול ממנו בשנים, כמ"ש בהלכות קטנות ח"א קכ"ו, ושבו"י ח"א ע"ו, אך בחת"ס ח"ו כ"ט חולק על זה - ואי מותר להשיא בנו הצעיר קודם לאחותו הגדולה, יהי' תלי' אי חיוב כיבוד לאחותו הגדולה, ועי' בזה היטב בפרד"י ח"א דף רכ"ז. שמ"ח. ושנ"ו: - ועתשו' הרשב"א אלף ר"ז, ריב"ש שצ"ט, ותשב"ץ ח"א קל"ג וח"ב ה', אם יש בתקנות המקום וזקני העיר אותו הכח שיש לב"ד להפקיע קידושין דאו' מטעם כל המקדש אדעתא דתקנת הקהל מקדש, כמו אדעתא דרבנן מקדש, ומסקנא להלכה ולא למעשה, כי לא שמעו מעולם שנעשה מעשה כזה, דהא והא אחת הוא שהכח ביד הקהל להפקיר המעות וקדשה לא במעות שלו ע"ש, וזה בלבן ל"ה טענת רמאי, כי אם ע"פ דין כתקנותנו שלא לתת הצעירה לפני הבכירה, והקידושין בטלין, וע' בית ועד לחכמים תרצ"ב סי' כ"ה:
ורבות יגעתי לחפוש בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים בעניני מנהג, ואפרטם כאן, והמעיין בהמקומות שציינתי תאיר עיני': ע' יבמות י"ג:, ב"מ ע'., ע"ז י"ד:, חולין ס"ג., וצ"ג:, מס' סופרים פי"ד הי"ח, ברכות מ"ה., ופסחים נ"ד., פוק חזי מה עמא דבר, כתו' כ"ז: וכי דינא הכי הממע"ה, א"ל הכי דיינינא לך ולאלמי חבירך, וזה מגזירת חכמים, וכמו ב"ד מכין ועונשין אם רואים בזה צורך שעה, וכמ"ש בשלה"ג פ"ט דברכות דיסוד קיום מנהג נסמך על מ"ש בתורה לא תשיג גבול רעך, וע"ש בפ' מי שמתו, והמגרש, ותוספתא שביעית פ"ה, ומעשרות פ"א, וירושלמי יבמות פ"ח ה"א, ורפי"ב, ושביעית פ"ה הוא מנהג הוא הלכה, וב"מ פ"ז ה"א מנהג מבטל הלכה, וע"ש במרדכי בזה, ובירו' פאה פ"ז ה"ה, תוס' סוכה מ"ה. ד"ה מיד, ותוס' מנחות כ': ד"ה נפסל, ילקוט משלי ארשב"י אם ראית מנהג שעשו אבותיך אל תשנה אותו, ומד"ר שה"ש עה"פ עד שהמלך במסבו אל תשנה ממנהג אבותיכם מנהג אבותינו תורה הוא, שאילתות ויקהל אות ס"ו, ס' הפרדס לרש"י סי' כ"ה ל' קע"ד וקע"ה, רש"י פסחים ב': ד"ה משעת, תוס' ע"ז כ"ב: ד"ה ורמינהו, וכ"ג. ד"ה רבינא מבואר דאפי' במקום מנהג לאיסור לא חשיב איסור רק מנהג, מאירי יומא פ"ח. טוח"מ סוס"י שס"ח, רמ"א חו"מ של"א ס"א, ס' הישר לר"ת דמ"ג. שו"ת הרשב"א ח"ג רל"ו, הרא"ש כלל כ"א כ"ו מ"ו נ"ה, וק"א, מהרי"ק ט' קמ"ד ושנ"ד והובא במג"א תר"צ סקכ"ב, מהרשד"ם יו"ד קצ"ג, רשב"ש כ"ה, ריב"ש קי"א, רדב"ז שנ"ט תקמ"ה תתק"י תתקל"ב תתקס"ב ותתקס"ז, תשב"ץ ח"א נ"ז ס"א, וח"ב מ"ו, וח"ג ק"ס וקע"ו, שו"ת מהרי"ו ע' וקכ"ד, מהר"ם פדואה י"ג ל"ט וע"ח, מהרי"ל ס"ב ופ"ט, מהר"י מברונא כ"ג, רוקח ש"ע, פר"ח או"ח תצ"ו, מהר"י מינץ ו' וט', באר שבע כ"ב, חו"י כ"א, הלק"ט ד' וט', שבו"י ח"ב ו' וקמ"ג, מנח"י א', שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' כ"ד ול"ב, נחלת שבעה י"ז ל"ח מ"ב ומ"ד, חכ"צ ס"א, גאוני בתראי ב', קהלת יעקב ח"ב אות של"ה, השיב משה אה"ע י"ג, ואמרי נועם י', חת"ס או"ח ס"ו וס"ח, שד"ח מער' מ' כלל ל"ז ול"ח, שו"ת זכר יהוסף או"ח כ', הגהות רצ"ח ר"ה ט"ו: וגליוני הש"ס שם על ואל תטוש תורת אמך, ובפסחים נ': ונ"ה., שו"ת פרי השדה ח"ג מ"ב, גנזי יוסף כ' אות י"א, שו"ת מילי דאבות ח"ג או"ח י"ז, כל החולק על מנהג ישראל נקרא זקן ממרא, הדרת קודש מכתב ס' וס"ג בזה, וע' מג"א תצ"ג סק"ו במנהג לא אמרינן לא תתגודדו, ועתוס' בכורות ב'. ד"ה קונסין, דאין קונסין על מנהג ממילא ל"ש לא תתגודדו, ובירו' פסחים פ"ד ה"ג כ' דקונסין - וראיתי עוד, לחיים גימ' מנהג, ומנהג שובר הדין ונמתק לרחמים, ושורשו הוא מסוטה כ"ז: כשם כו' בודקין אותו, ומרובה מדה טובה עמדת פרעניות, מכ"ש הוא שיומשך שאחד שותה והאחר יקבל שכר רפואה: