ארבעה טורים עבעה"ט דעל כל אבן הי' כ' ו' אותיות, ואברהם יצחק ויעקב ושבטי ישורין הי' נחלקין לכל האבנים, אך דעת הר"מ אינו כן רק אי"י נכתבין על אבן ראובן למעלה, ושבטי יה לא שבטי ישורין נכתב למטה מבנימין, וע' מד' תלפיות, תולדות יצחק, ור' בחיי ענינים נפלאים מסגולת אבנים, וג"כ הנושא אותם בטומאה יתבטל כחן, ואם ישוב ויטהר תחזור אבן לכחה הראשון, ובהדו"ע הק' דאבנים טובים ומרגליות אין מקבלים טומאה וכמ"ש בכלים פי"א מ"ח, ויש לחלק דאף שאין מקבלין טומאה רק מחמת חסרון הנושא הטמא, לא יפעלו האבנים, ועשו"ת מהרש"ם ח"ב רכ"ד, וער"ש שם שכ' דה"ט דלא מקבלי טומאה דהוי כלי אבנים, ובשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב פ"ז, כ' דבלא"ה כאן דבאים מים וכל שבים טהור כמ"ש בכלים פי"ז, מי"ג ע"ש, אבל תמוה מרגליות באות מים אבל אבנים טובים נחצבים ביבשה, וכה"ק שם בתשו' מהרש"ם, וע' ירו' פ"ה ה"ב משקלים מחצב של אבנים טובות ומרגליות ברא ה' למשה מתוך אהלו וממנו העשיר וצ"ע, וע' ר"ה כ"ג. מרגנייתא ופרש"י מקרקעות הים, ובויק"ר פל"ב הגי' מחצב של סנפירונין:
ובגוף הדבר דכל שבים טהור הארכתי בפ' בראשית די"ב, והבאתי רש"י שבת נ"ט: בטבעות של אלמוג וחותם מתכות טהורה דהוי פשוטי כלי עץ, ות"ל בלא"ה אלמוג בא ממים, וי"ל לפמ"ש בפי"ז מי"ג דכלים אם עשה כלים מן הגדל בים, וחיבר עם הגדל בארץ אפי' חוט טמא, ועתי"ט פי"א מ"א דנגעים בזה, ומל"מ פ"א ה"ג מכלים, א"כ בטבעת אלמוג וחותם מתכות טמא, - גם י"ל דיש ב' מינים, אלמוג לבנין כמ"ש בדהי"ב (ב' ז'), ושל ים כמ"ש בר"ה כ"ג: ומתני' טבעת של אלמוג מיירי במין יבשה, ועשו"ת חבלים בנעימים ח"ג סי' ס', וח"ד ע' בזה, שו"ת משיב שלום רצ"א, ובת"י כאן דהעולם מרובע עמ"ש בפ' בשלח (י"ד ב'):
והאבנים וביומא ע"ג. ר"ל כל האותיות א"ב על אפוד, ומק' הא לא כ' צ' ומשני איו"י כתב שם, והא לא כ' ט' ומשני שבטי ישורין כ', והק' מפו' למה לא הק' ברישא מט' שקדם לצ', ותי' ע"פ מד', והאבנים ח"א שמות אבנים עצמן, על אודם כ' אודם ראובן וכו', וח"א דכ' שמות אבות אי"י, ודרוש אבות אב ובן, וגם אבות יכונה בשם אבנים רועה אבן ישראל (ברא' מ"ט כ"ד), וא"ש דקודם ל"ה ילה"ק מט', די"ל דסובר שמות אבנים הי' כותב וכ' ט' בפטדה, ופריך מצ' ותי' שכ' אי"י, וכיון דדרשו האבנים על אבות א"כ נחסר ט' ומשני שבטי ישורין - ובירו' פריך והא לא כ' צ' ח' ק', וע' מהרש"א והגהות הגר"א, וגם תירצו הא דלא הק' מט' ברישא, דגמ' קאי אלעיל בע"א שהשיב באו"ת עלה והצלח, וע"ז פריך והא לא כ' צ', ובתיבת הצל"ח צ' קודם לח', אבל מתבה דכ' בה ט' לא מצינו שהשיבו, ועח"ס, גרש כרמל, ילקוט האורים, אמ"ב, ונפש יהונתן אריכות - ובמהרש"א הק' שכ' שבטי ישורין ולא ישראל, ותי' דשם ישראל היינו שם יעקב, משא"כ ישורין הוא שם המקום כפרש"י בחומש, ומצרף שמו ית' עם אבות ושבטים, וענבי"ת או"ח קכ"ו שהק' דלא מצינו ברש"י שישורין שם המקום, וע"ש שכ' ע"פ רש"י וישלח (ל"ג כ') וע"ש בפרד"י: