פתוחי חתם קדש לה', הגר"א אמר ע"פ תענית ב'. ג' מפתחות בידו של ה' ולא נמסרו לשליח, של חיה, גשמים, תחיית המתים, ורמז פתוחי חת"ם, חיה תחיה מטר, קדש לה' ולא נגע בהם זר - ובסוטה מ"ח: אבנים הללו אין כותבין בדיו ואין מסרטין באיזמל, ובט"ז יו"ד רע"א סק"ח דן או בספרים הנדפסים יש קדושה כמו בנכתבים, והביא ראי' מגמ' הנ"ל דלא יכלו לכתוב שכ' פתוחי חתם ובעינן חקיקה, ולחקוק לא יכלו דבעינן שלמות וע"י חקיקה נחסר, ואי דפוס ג"כ כחקיקה אמאי לא עשו ע"י דפוס דהי' חקיקה ואין חסרון, וע"כ דדפוס כתיבה וממילא ספרים נדפסים יש קדושה, ובשו"ת חו"י קפ"ד דחה דהמצאת דפוס נתחדשה אח"כ בשנת ר' לאלף הששי, ועשו"ת כנסת יחזקאל ל"ז, ושו"ת רצ"ח י"א, וכ' דמ"ש ביומא ל"ח. בן קמצר הי' נוטל ד' קולמסין בין ד' אצבעותי' וכותב, זה הי' מעין מלאכת דפוס, ומה שגינו אותו חז"ל שלא רצה ללמד, זה מפני שלא רצה לגלות ההמצאה הזאת, וע' ס' ידיו אמונה במאמר אין כל חדש תחת השמש, שהרבה חדשות שנתחדשו עתה כבר הי' ידועים לחז"ל, ועמ"ש בפרד"י נח דף ס"ה. ובפ' יתרו (קע"ה.), ובשבת ס"ג: ור"מ פ"ט ה"א מכלהמ"ק, ובגיטין כ'. אותיות היו בולטות ואע"ג דהוי חק תוכות ופסול אך הי' מכה בקורנס מבחוץ ואותיות יוצאות מצד הפנים, ונ"מ בגט דהוי כתב ע' אה"ע קכ"כ ס"ד וכן נ"מ אי דפוס הוי כתב לקדושת ס"ת:
ציץ עא"ע ונפ"ח או"ח סי' ב':