ואלה ע' ערכין ט"ז. למה נסמכה פ' בג"כ וכו', וזבחים פ"ח: ומ"ש בדרשות ראנ"ח תצוה דל"ט, ופקודי דע"א, יפ"ת ויק"ר פ"י סי' ו', משנת חכמים ה' עכו"ם סי' נ"ט, ובית שמואל פ' תצוה:
חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ ומצנפת ואבנט, בתו"מ הביא שבסליחה של מוסף יה"כ הכתנת הי' של כלאים בכ"ג, ותמוה שהי' בד בלבד, וכ' דביו"ד סי' ש' ס"ד שאם א"י לפשוט בגד תחתון מבלי לפשוט העליון תחלה, אם א' צמר וב' פשתן אסור ללבוש משום כלאים, ומעיל הי' תכלת וא"א לפשוט הכתנת בלתי שיפשוט מעיל תחלה והוי כלאים - ובפני"פ כ' בש"ב (א' ט') כי אחזתו השבץ, ופרש"י משום עון הכהנים דכ' כתנת תשבץ, וק' למה הזכיר כתנת יותר משאר בג"כ, וי"ל דבזבחים פ"ח: כשם שקרבנות מכפרים כך בג"כ, ואי' שם כתנת מכפר על שפ"ד שנ' ויטבל הכתנת בדם, וכיון ששאול נכשל בשפ"ד צריך לכתנת שיכפר וכפרתו כתנת, ובא"ע כ' דלכן לא הזכיר ציץ שאינו בגד, ומשה שחשבו בין בג"כ שרוב הי' בגדים קרי לכולהו בגדים, וכ"כ בר' בחיי שהי' מזהב ובבעה"ט, וכן לא הזכיר מכנסים של"ה לכבוד ולתפארת, ובשו"ת מהרש"ם ח"ב רכ"ד הביא תו"כ נזיר נ"ד: ד"ה ח"ש שכ' להיפך דתכשיטי כלי מתכות מקרי בגדים, כמו בבג"כ דחשב ציץ, ובאמת צ"ע דבקרא לא נזכר ציץ וע' בהדוה"ע בזה, ועתשו' הרשב"א תרנ"ו מי שהקדיש בגדים בתוך התבה אם הי' בתוכו כלי כסף וזהב ותכשיטין אינם בכלל, ועשבו"י ח"א כ"ד אי טבעת בכלל בגדים ובמהרש"ם שם סי' רפ"א, ובתיב"ע משפטים (כ"א י') שארה כסותה מזוני' ותכשיטה, הרי דתכשיטין בכלל בגדים, וברש"י סוכה ה' ד"ה תכשיט מלבוש לאדם, ובפ' בראשית דל"ה, הבאתי הרבה מזה, ואי תפילין מלבוש, וע"ע בת"י תצא (כ"ב ה'), ל"י כלי גבר על אשה ל"י גוליין בציצית ותפילין דהני תקוני גבר על איתתא, וע"ע זה"ק בראשית כ"ח: ורצועין דתפילין, ור"ש אהלות פ"א מ"ב דתכשיטי זהב וכסף מלבושים, ועשד"ח כללים מער' ל' ס' קט"ז, גליוני הש"ס עירובין צ"ו. ודרכי תשובה סי' קפ"ד, וע"ע תשו' הרא"ש כלל ע"ה אם צוה שיתנו לאשה מלבושים אף העשויין להתעטף בכלל, וע' רבה"ז שהביא דיש חולקין בזה דמה שאינו תפור לא בגד מקרי, ועשו"ת שער אפרים קכ"ד אי מנעלים בכלל מלבוש, וע' בזה באה"ע ק"ט ס"ד, ופ"ת שם, ויו"ד רי"ח ס"ב:
ובעניני בג"כ ע' ר' בחיי ומד' תלפיות אות אפוד ובג"כ, ובס' שמע שלמה ו' שיטות בענין אפוד וציורו ותבניתו על סדר השבטים, וכן במנ"ח מצ"ט בירור הדבר, וע"ע באוה"ח פסוק י', ותורת העולה ח"ב, וביפה מראה על ירו' יומא פ"ו אות ג', ומענין או"ת ומהאריכות לא העתקתי, וע"ע בקונ' בגדי קדש מתפא"י, ואכתוב הקיצור: "כתנת" אריג מפשתן ומשובץ וארכו עד העקב ונקב עגול למעלה להכנס הראש, - "מכנסים" מגיע מתחת ללב עד ברכים (נדה י"ג:), ולובשין תחלה והכתנת למעלה עלי' לכסות המכנסים, - "מצנפת" ל"ה כובע רק חתיכת בגד פשתן לבן ארוך ט"ז אמה, כה"ד צונפו כמגדל חד, לכן נקרא מגבעות, וכ"ג צונפו כלופף על שבר אילך ואילך, ער"מ פ"ח מכל"מ ורמב"ן ותוס' גיטין ז'., סוכה ה'., וסמ"ג סי' קע"ג כ' שכה"ד שלא לבש ציץ, והי' יכול ללבוש תפילין במקום ציץ, הי' הצניפה שבראשו גדול, וכ"ג מחמת ציץ ותפילין הי' מוכרח לרחוק הצניפה אחורי ראש והי' קטנה וקרי לה מצנפת, ועס' כנסת ישראל מאבי התפא"י ובמסגרת זהב מבנו שם - "אבנט" של פשתן לבן רקום בצמר, ארכו ל"ב אמה, ולמל"מ רפ"ח מכל"מ הי' האבנט מד' מינים תכלת וארגמן תולעת שני ושש, וכ' ביוסיפין שהי' חליל, וכ"כ בסליחה מוסף יה"כ ד"ה אבל אנחנו, ואבנט של כ"ג ביה"כ הי' כולו פשתן, וע' קול תורה שנה א' סי' ל"ט, וש"ב סי' ה', בכ"ג בכל השנה אי נכנס בפנים אי צריך אבנט בוץ כמו ביה"כ או של כלאים דכל השנה - "חשן ואפד" כל חוט הי' כפול מכ"ח חוטין, וחשן הי' בגד מרובע ארכו אמה ורחבו חצי אמה וכופלו לשנים ומניח בין כפלי' - "אורים ותומים" לרש"י ורמב"ן ותיב"ע הי' שם המפורש, שע"י שהונח שם הי' בכח האותיות שבאבני חשן בולטות כפי התשובה הנצרכה כיומא ע"ג:, וראב"ע ורלב"ג כ' דברים אשר אין כפי קבלתינו בגמ', - "מעיל" כולו תכלת, ולר"מ פ"ט ה"ג מכל"מ עשה מחתיכת בגד שארכו פעמים כגובה כהן ונקב רחוב באמצע, וכשמכניס ראשו יהי' כנף א' לפני' וא' לאחריו כתמונת ארבע כנפות, ולרש"י וראב"ד שם, הי' כעין כתונת בלי בתי ידים, וכ"כ רמב"ן פסוק ל"א, וער"מ שם וראב"ד פליג' בזה, וע' רוקח רל"ג, - ביומא א"ר יוסי למה כ"ג אינו נכנס בחלוק שיש בו שפה מפני החשד והייתם נקיים, ובמס' יומא אינו ולא בכל הש"ס, ועמג"א ופמ"ג או"ח כ"ז בא"א כק"ו, וע' רש"י תענית י"א:, ובהגהות על סה"מ מ"ע קכ"ה מהגר"ח העליר נ"י:
רש"י כ' כתנת סמוך לבשרו, והמנ"ח הק' למה ל"צ ציצית לר"מ ות' חוץ מה שהוי בגד עבודה, וגם טלית שאולה פטור וזה הי' של הקדש, או קדושת דמים או קדוה"ג, ובשפ"צ אות כ"ג כ' דטלית שאולה עיקר לבעלים ורק לפעמים משאיל לאחר והשואל טפל, אבל מעיל עיקרו לכ"ג, ויש לדמות ליומא נ': בפר כ"ג, וע"ש בתד"ה אחי' שאם ל"ה שייך שעיקר כפרה לצורך כ"ג הי' נקרא חטאת של כל הכהנים אף שלא הובא ממעותיהם, - ובס' עין התכלת דף ק"ט הק' על המנ"ח דבג"כ להנות נתנו, כר"מ פ"ח הי"א מכל"מ, ושפיר כסותך נקרא ולא הקדש, ותי' דרמונים התלוים בשולי המעיל שעשוים מחוטי תכלת וארגמן, ותולעת שני הי' במקום ציצית, וכמ"ש במנחות מ"א: טלית שכולה תכלת מביא תכלת ודבר אחר ותולה בה, וכ"כ בתקוני זהר תיקון עשירי עש"ה. ובטו"א מגילה כ"ד: הוכיח דאם מניח תפילין על הכתנת לא יצא, דאל"כ הי' לכהנים להניח על הכתנת ע"ש, וי"ל בישראל שראוי לבילה להניח על היד אינו חוצץ, אבל בכהנים דא"ר לבילה שלא יהי' חוצץ בין ידו לבג"כ לכן בג"כ חוצץ, ועמג"א כ"ז סק"ו וקול סופר פ"ב מ"א דזבחים: