1
רש"י ל"מ חטאת חיצונה נשרפת אלא זו, לפי שיש חטאת נאכלין לכהנים אחר הקרבת אמיריהן, ויש חטאת נשרפות והן ה', חטאת כהן משיח פר הבא על כל המצות, ופר כה"ג ביה"כ, ושעירי יה"כ, ושעיר ע"ז, ופר העלם דבר, ואלו הנשרפות זריקת דמיהן בהיכל של בין הבדים ועל הפרכת, ומשום כך הי' נשרפות כדכ' וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף (ויקרא ו' כ"ג), וחטאת חיצונית הוא שזריקת דמה על מזבח החיצון כמו זאת של כהונת אהרן ובניו, ולפי שגלה הכ' בשריפתה להוראות שעה כדחז"ל כי לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו, ולכן תמה משה על שריפת שעיר חטאת ר"ח, ואמר כן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה (שם י' י"ח), א"כ מדוע נשרפת, וע' ריב"א: