ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם, ופלא שלא ידעו שם ה' ואמר הה"צ מרוזין ז"ל, דבאמת ידעו, ומ"ש ואמרו לי מה שמו, פי' שהם יקדימו לומר לי שם ה', אבל מה אומר אליהם, מה חידוש אודיע להם, ויאמר אהי' אשר אהי' בגימ' כ"א וכ"א פעמים כ"א עולה אמ"ת כשמו של ה' אמת. ובס' כסף נבחר הביא עפמ"ש ר' בחיי דמשה הי' כבד פה ולשון, של"ה יכול לדבר אותיות זשר"צ ודטל"ת, ובכל שמות ה' וכנוים הוכרח להיות אות מאלו ורק בשם אהי"ה לא תמצא מאלו אותיות, ואמר משה מה שמו שאני כבד פה ואיני יכול לדבר, והשיב ה' כה תאמר אהי' שלחני וזה השם תוכל לדבר, וע' חו"ה שער היחוד סופ"י ביאור הפסוקים כאן. והובא שהיהודי הק' הי' דרכו קודם תקיעת שופר לקרות להיודעים לתקוע, ומסר להם סודות התקיעות ואח"כ בחר באחד להיות בעל תוקע שלו, והר"ר בונם ז"ל הי' אז אברך ורצה לידע הסודות ונכנס ג"כ ובחר אותו היהודי להיות בעל תוקע, והוא נבהל ואמר שא"י לתקוע, א"כ למה נכנסת שלא ברשות, אמר בהקפדה היהודי ז"ל, וגם יש בזה שמץ רמאות, הרר"ב לשכך חמתו הצדיק עצמו שגם במ"ר מצינו כשאמר לו ה' שילך לפרעה אמר והי' כי יאמרו מה שמו כו', כששמע מפי ה' שם הנורא אמר אח"כ שלח נא ביד תשלח, ואני אינני מסוגל לשליחות, וע' בזה ברמתים צופים ח"ב אות כ"ד, ובענין אי מותר לגזול מחבירו דבר מצוה אם לא זכה עדיין בו עמ"ש בפרד"י ח"א קצ"ד. ולקמן (ה' ט"ז):