ושאלה אשה משכנתה, ובפ' בא (י"ב ב') כ' וישאלו איש מאת רעהו, והובא בשם הגר"א ז"ל כי אם הי' ישראל הולכים בבגדים קרועים כעניים בודאי לא ישאילו להם המצרים, לז"א וישאלו אשה עניה משכנתה הישראלית עשירה, למען שיהי' נראות כעשירות וישאלו להם המצרים, וכ"ה בס' חומת אנך, ובב"ק ל"ד: רעהו ולא של עכו"ם דרעהו משמע בדומה לו כרש"י (ב' י"ג) למה תכה רעך רשע כמוך, ושר של מצרים הי' מקטרג הללו עע"ז והללו עע"ז, וזה הי' קודם קרבן פסח ודם מילה, אבל אח"כ כשא' משכו מע"ז, וקחו, (בא י"ב כ"א) אז נעשה ישראל בריה חדשה, לכן בציווי הי' ישראל דומין למצרים כ' וישאלו איש מאת רעהו המצרי ואשה מאת רעותה המצרית, אבל כאן שאמר ה' למשה מה שיהי' אח"כ אחר מצות פסח ומילה שאז לא יהי' ישראל דומין למצרים אמר ומשכנתה ומגרת ביתה, וע"ע בפי צדיק די"ט:
ושמתם על בניכם ועל בנותיכם, וכ' בס' טעמי המנהגים ח"ב בליקוטים דל"ה, דק' מ"ש ושמתם ולא ותלבשו, ופי' עפחז"ל בשביל ד' דברים נגאלו וא' שלא שינו מלבושיהם, ומשו"ה ל"ה יכולים ללבוש המלבושים של מצרים, כי הי' צריכים לתפור אותם מחדש כדרך שישראל נושאים, ועי"ז יתקטנו המלבושים, ואין ראוים רק לקטנים, ולז"א ושמתם על בניכם ועל בנותיכם, וכ"ה במקור ברוך ח"ב פי"ב, וע' תורת משה ויגש הא דבכה יעקב כשראה את יוסף, דפגשו במלבושי עכו"ם הגם כי משום כבוד מלכות מותר, וגם כ' הפשט בפ' וישלח ויבא יעקב של"ם, ר"ת שם לשון מלבוש שיהודי שלם יוכל רק להיות כשנזהר בג' דברים. ובענין אריכת בגדים, מעיל הי' עוטף כל הגוף כרש"י תהלים (ק"ט כ"ט) ויעטו כמעיל, והי' לבוש בני מלכים (ש"א י"ח ו'), יחזקאל (כ"ו ט"ז), איוב (א' כ'), ועזרא (ט' ד'), וע' נדרים מ"ט: ברוך שעטני מעיל, וע"ע בר"מ פי"א ה"א מע"ז, שצריך שיהי' היהודי מובדל מגוים גם בבגדו עכ"מ, ומהרי"ק פ"ח וקצ"ב, ורמ"א יו"ד קע"ח ס"א, וע"ס ימין ושמאל דרי"ז וס' הזכרון שלו דקע"ו בזה בשם הרבי מקאצק ז"ל, ובס' מאיר עיני הגולה, ובשם הרה"צ ר"ש מבעלז ז"ל אי' על רש"י במדבר (כ"א א'), וישמע הכנעני זה עמלק ושינה לשונו לדבר בלשון כנען כדי שישראל יהי' מתפללים לתת כנענים בידם והם אינם כנענים, ראו ישראל לבושיהם כמלבושי עמלקים ולשונם ל' כנען, אמרו נתפלל סתם שנ' אם נתן תתן את העם הזה בידי, וק' למה לא שינו לבושיהם ג"כ ככנענים, ואז בודאי יסברו ישראל שהם כנענים ויתפללו רק על כנענים, רק שהעמלקים חששו שאם ישנו מלבושיהם ככנענים ישארו באמת כנענים, וע' בקדושים (כ' כ"ו) ברש"י אם מובדלין אתם מעכו"ם הרי אתם לשמו, וא"ל אתם לעכו"ם, ועשו"ת טוטו"ד קמא הל' ע"ז סי' קפ"ט דאיסור ללבוש בגדי נכרים להדמות להם, וכוונת רש"י לא בביטול תורה, חדא זיל קרי בי' רב הוא בתוכחה א' וב', ועוד לא הול"ל בלשון הזה רק אם תקיימו התורה מוטב רק הכוונה על חוקותיהם, ונהי דקיי"ל מומר לדבר א' אינו מומר לכה"ת (חולין ג'.) היינו רק בעובר סתם על עבירה שבתורה ואין היכר שרוצה להדמות לעכ"ם, אבל אם עושה מעשה לילך בחוקות עכו"ם או במי שרוצה לדמות לנכרי הוי בזה עצמו כמומר לכה"ת, וע"ע בס' שתי ידות, ובשו"ת הרד"ד או"ח קמא סי' ה' והביאותי בויקהל (ל"ח ח'), וע"ע בבא (י"א ב'), ובפרד"י ויצא רכ"ה. בדברי ראב"ע כאן: